הנה באה (חישמול) הרכבת

"פעם הרכבת הייתה יותר נחמדה" אמר לי יעקב, בעל פאב "הסנדק" בחיפה. 33 שנים הוא שם, 2.5 מטר מהפסים. כשרכבת עוברת היא מרעידה את כל הפאב שלו. פעם, הרכבת הייתה עוברת רק פעם בשלוש שעות, במהירות איטית ועל מסילה בודדת. תיירים היו יורדים מהאניות והולכים לפאב של יעקב ומסתובבים בעיר התחתית. היום יש שם שתי מסילות, רכבות שטסות במהירות כל 10-15 דקות וגדר בטיחות גבוהה. 100,000 התיירים שמגיעים לנמל חיפה לא מגיעים לעיר חיפה. הם עולים על אוטובוסים ישר לתל אביב וירושלים. העיר התחתית מתה. הבניינים בה ריקים ויש עליהם שלטים למכירה או להשכרה.

הרכבת חוצצת בין חיפה והים. אם יורידו את המכשול הזה, חיפה תוכל לחזור ולצמוח. על זה כולם מסכימים. גם תכניות המתאר של העיר, שאושרו בממשלה קובעות שהסרת מכשול הרכבת, הזזת הנמל ובניית טיילת הכרחיים לפיתוח העיר. אבל, וזה אבל גדול – עכשיו מגיע החישמול.

פרויקט חישמול הרכבת – בקרוב מאד רכבת ישראל תיפרד מקטרי הדיזל ותעבור להיות מופעלת בחשמל. בהנהלת הרכבת טוענים שכך תהיה הרכבת מהירה יותר, מדויקת יותר, ידידותית יותר לסביבה – השירות שנקבל כנוסעים יהיה טוב ויעיל יותר מזה המוענק כיום. מדובר בפרויקט ענק של יותר מ- 10 מיליארד דולר שאמור להצעיד את ישראל למאה ה- 21. כבר עכשיו, התשתיות החדשות של הרכבת – הקווים לכרמיאל, מודיעין והקו החדש לירושלים מותאמים להפעלה בחשמל. גם בחיפה הרכבת אמורה להיות חשמלית – אבל הלא בחיפה המיקום של המסילה בעייתי, אז אם עושים שינוי למה לא לתקן את זה? הלא יש כאן הזדמנות לתקן את העוול ההיסטורי שעשו הבריטים כשבנו את המסילה ב- 1919.

החישמול הוא לא רק הנצחת המצב הקיים, אלא עיבויו, ויצירת פגם אסתטי בנוף העיר. עמודים בגובה 9 מטרים כל 60 מטרים, כשיש עיקול פחות ותשתיות כבדות יותר בסביבות התחנות ועם זה – סכנת קרינה אלקטרו מגנטית. Image

חמש שנים התנגדה עיריית חיפה לפרויקט. השתמשה בכל טריק בירוקרטי, ולא חסרים כאלה במדינת ישראל, לעכב פרויקט ארצי. לפני שלושה חודשים הגיעו העירייה והחברה להגנת הטבע להסכם פשרה עם הרכבת ומשרד התחבורה – 1.5 ק"מ מתוואי המסילה שעוברים בשטח הפתוח של פארק הכט ישוקעו באדמה, ואילו שאר 5.5 הקילומטרים, שעוברים בעיר התחתית, יחושמלו באופן עילי עם עמודים, ותוקם ועדה שתכריע מה יהיה הפתרון הנכון – לשקע את כל התוואי?

Image

אולי מנהרה בהר הכרמל שתקצר את הדרך לקרית הממשלה? אולי בכלל העברת המסילה מעבר להר, בשטח פתוח ממזרח לכרמל? כל פתרון שייבחר לא משנה את העובדה שבשנים הקרובות מכשול הרכבת בחיפה רק ילך ויגדל, לכן יצאה קבוצה של אזרחים למאבק בהסכם הפשרה. הם טוענים שהם לא נלחמים נגד הרכבת, אלא בעד חיפה. הם רוצים להזיז את הרכבת, להזיז את הנמל, לפתוח את חיפה לים וכך הם טוענים -להציל אותה.  

 Image

לא פשוט לעשות כתבת טלוויזיה על נושא כזה. הנושא חשוב, אין ספק בכלל – מדובר בתשתיות לאומיות, סכומי כסף אדירים, אחת משלוש הערים הגדולות בישראל, עשרות טיעונים מסבירים למה כול פרט חשוב, אבל כל טיעון נוסף ברשימה רק מוכיח שחשוב בלבד לא מספיק בטלוויזיה. דוגמה לכך הוא תחום החינוך. מה יותר חשוב לנו מעתיד ילדינו? ועדיין, בטלוויזיה, העיסוק בחינוך מ-ש-ע-מ-ם (חצי שנה ככתב חינוך הספיקה לי). למה? כי אין מה להראות. הכול תיאורטי, הכול עתידי, ועתיד לא מצטלם טוב, לפחות לא באמצעים העומדים לרשותנו כיום. לכן מראים שוב תמונה של ילד רוכן על מחברת, שוב מורה מול כיתה, שוב ילדים עם טשטוש על הפנים בחצר. לדבר על נושאים חשובים זה קל, אבל לא נעים להגיד, הרבה פעמים משעמם בוודאי במדיה תובענית כמו טלוויזיה. נכון, אפשר לעשות אנימציה, וגרפיקה ולהיעזר באמצעי המחשה, אבל גם צריך לזכור שלא כל כתבת חדשות, מתוקצבת כמו סרט של ספילברג, וגם את עניין הזמן. הנושא קורה עכשיו, בימים אלה, ואנחנו רוצים לעסוק בו בהווה לא לעשות סרט שיצא עוד שנה. המצב בחיפה דומה – פרויקט תשתית שיקרה רק בעוד הרבה שנים וקרינה (גם היא עתידית) אי אפשר לצלם.

גם מורכבות הנושא היא בעיה למדיה השטחית שלנו. תגלגלו למעלה את העמוד ותראו כמה משפטים לקח לי להסביר את המצב בחיפה, ותאמינו לי – מדובר בהסבר שטחי וראשוני בלבד. המצב בשטח הרבה יותר מורכב. רק ההתנגדויות לתכניות שהוגשו לוועדות השונות היו בעובי של דוקטורטים בפילוסופיה. אם הייתי מקריא בכתבה רק שלושה סעיפים מהם, חשובים ככל שיהיו, בכתבה טלוויזיונית הצופה כבר מזמן היה בערוץ הספורט/אופנה.

עוד בעיה היא שאין פה שחור ולבן מובהקים, אין צדיק גמור או רשע מוחלט. לכל צד טיעונים חשובים וטובים שלא בהכרח סותרים האחד את השני. ברכבת ישראל טוענים – מדובר בפרויקט ארצי. אין שום הצדקה ששבעה ק"מ בחיפה ימנעו לחבר את הפריפריה למרכז, יעצרו רכבת לכרמיאל, לבית שאן, או רכבת של 1/2 שעה בין ירושלים לתל אביב. במה תושב חיפה טוב יותר מתושב כרמיאל? בואו נריץ את החישמול בכל הארץ אורמים ברכבת, ובמקביל נחשוב על פתרון לחיפה. ראש העיר חיפה אומר: במדינת ישראל, אם נותנים לך משהו – תיקח. אם הסכימו לתקצב את שיקוע 1.5 ק"מ מהתוואי בחצי מיליארד ש"ח אני הולך על זה. קובע עובדה בשטח ותקדים שמשקעים את המסילה בחיפה וממשיך להיאבק, ובכלל – איפה היו כל אותם תושבים שמתקוממים היום כשאני נאבקתי לבד 5 שנים? מתנגדי הפרויקט אומרים – אין דבר יותר קבוע בישראל מאשר הזמני. ישקעו בשטח הפתוח שממילא אין מי שפגע בו מקרינה, יגידו – קיבלתם שיקוע, יתקינו את עמודי החשמל הענקיים שיהיו פה עוד עשרות שנים, ושלום ולא להתראות לכל תכניות המתאר ופיתוח. הכול מסובך. 

התשובה שלי לבעיות הטלוויזיונית תגיע הערב ביומן. את הבעיות בשטח הכתבה בוודאי לא תפתור אבל אני מקווה שהיא תעלה את המודעות. שלא להפתעתי, מרבית תושבי חיפה איתם דיברתי לא ידעו כלל על הנושא. כבר אמרנו, משעמם. הרבה סעיפים קטנים שעוסקים במשהו שלא רואים ויקרה רק בעוד כמה שנים. אם למשל התמיכה ברחוב הייתה גדולה יותר, יכול להיות שהמאבק של העיריה שהתחיל לפני 5 שנים היה משיג יותר מ- 1.5 ק"מ של שיקוע. שאלת הביצה והתרנגולת – אולי אם היו עוסקים בסוגיה יותר בכלי התקשורת המודעות הייתה עולה. אבל הרי אנחנו "חדשות" ו"חדשות" זה מה שקורה עכשיו, ולא נושא עם הרבה "אם", "אולי" ו"ייתכן". מצד שני – אף עורך הגיוני לא רוצה להתעסק בנושא שהציבור לא מתעניין בו. מה לעשות, הנושאים המשעממים האלו הם שקובעים איך יראו החיים שלנו כאן.

מה יקרה עכשיו לדעתי? במילה אחת – בירוקרטיה. בשתי מילים – המון בירוקרטיה. המתנגדים להסכם הפשרה מכינים התנגדויות מנומקות, הדיונים יהיו ארוכים, יכול להיות שגם מאבק ציבורי נרחב יוכל להשפיע. ואז – ימצאו פתרון. תוואי חלופי, שיקוע, השד יודע מה. ושוב – תכנון ובדיקה, והתנגדויות ובג"צ ומציאת תקציב, ואחרי שימצאו יקצצו… האופטימיים מקרב המרואיינים הכתבה דיברו על 15-20 שנה לפחות.

 ועוד הערה קטנה לסיום: הרכבת בחיפה קיימת כבר יותר מ- 90 שנים. הבעיות שהתוואי יוצר ידועות כבר כמה עשורים. אם מישהו היה חושב פשוט להכניס מסילת רכבת למנהרות הכרמל שממילא נחצבו הכול היה פשוט יותר. היום אי אפשר להוסיף מסילה למנהרות – השיפועים והעיקולים אינם מתאימים לרכבת.

 

  1. העברת הרכבת ליד מנהרות הכרמל וקרוב לתוואי כביש עוקף קריות תהיה שיפור לסביבה , כי מסלול הרכבת עובר גם בלב הקריות , ויחסום גם את נוף הים בין עכו לנהריה בחציצת ברזל ויונים משתוללים.

  2. אם יבנו מנהרה שתעביר את הרכבת מתחת לאדמה, הרכבות יוכלו להמשיך בפעולתן הרגילה בזמן הכרייה, וזה ממש לא יפריע לחבר את כרמיאל לרכבת. התגובה הזו של הרכבת היא דמגוגיה זולה. הניסיון להציג את מציאת הפתרון בחיפה כמשהו שיפריע לפריפריה הוא פשוט נבזי.
    העלית תהיות חשובות לגבי אופן פעולתה של התקשורת, במקרה זה ובמקרים חשובים אחרים שאינם "סקסיים". מחכה לראות איך התמודדת עם הנושא בכתבה שתשודר היום 🙂

  3. אינני מצפה גם מ- כתב טוב, שילמד ויבין בתוך מספר שעות את מלוא המשמעויות של ההשפעות ההרסניות של רכבת המופעלת בחשמל עילי בתוך תוכה של עיר כמו חיפה.
    כפריפריה לתל אביב, סובלת חיפה מבעיות של "רחוק מהעין – רחוק מהלב" בכל הנוגע למדיניות הממשלתית מזה דורות של קיפוח הפריפרייה ברוב רובם של תחומי החיים יום יומיים כגון, בריאות, חינוך, פיתוח מקורות תעסוקה בלתי מזהמת ועוד, שלא לדבר על בעיית הזיהום התעשייתי במפרץ-חיפה ובעיות בטיחות בגלל ריבוי החומרים המסוכנים לתושבי חיפה רבתי והקריות הסמוכות לה, וזאת לדעת – חיפה צפויה ל"זכות" בקרוב בתואר המפוקפק מאוד של
    "עיר מוכת זיהום ותחלואה" ע"י משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.
    כיצד זה עומדים הסיפורים על "העלויות האדירות כביכול" למינהור הרכבת בחיפה – במבחן המציאות, כאשר כבר היום אושרו חפירת מנהרות לאותה רכבת החשמל בסך כולל של למעלה מ- 36 קילומטר לירושלים, לכרמיאל ולמודיעין…!!! עבורם יש את התקציבים אבל בשביל ח י פ ה אין
    תקציב…??? האם זו איננה "עבודה בעיניים" מצד הרכבת ?
    אנו תושבי חיפה – איננו מתכוונים לוותר לרכבת בנושא עקרוני זה !!!

  4. כמו בהרבה נושאים בחיפה, גם בנושא הזה יש פגם. ראש העיר והעירייה חייבים לפעול לטובת העיר ותושביה. מנהור הרכבת חיונית ופתרון נפלאה. הירוקים נתנו את הפתרון כבר מזמן.

  5. עבודה טובה איתי, אולי אני משוחד כי אני חלק מהמאבק בחיפה – אני חושב שכיסת את הנושא בצורה טובה: גם אנחנו, הנאבקים בחישמול העילי, גם יונה יהב ראש עריית חיפה, "נותנים לך תיקח" של המציאות הישראלית .אני לא אופטימי כמוהו שאם נמשיך בדרכו נראה פיתרון הולם "עוד בחייך, כי אתה עוד צעיר" (ואני מאחל לך חיים ארוכים). וגם רכבת ישראל (עם ירון רביד המשנה למנכ"ל כנציגה) לא יכולים להתלונן שהוצאתם אותם רע…
    שאלות: כמה שבועות עבדת על הכתבה? כמה שעות עבודה?
    בהצלחה בהמשך!
    בני א.
    חיפה

    • תודה בני.
      אני לא סופר שעות, אבל מדובר במספר לא מבוטל של ימי תחקיר, 2 ימי צילום מלאים ועוד שני ימי צילום חלקיים ושלושה ימי עריכה.

  6. תודה רבה על כתבה מאוזנת. כזאת המציגה את הבעייתיות של נושא תוואי הרכבת בחיפה. גם אני מאמינה שבמדינתנו "אין קבוע יותר מהזמני" ולכן מתנגדת לכל פתרון ביניים שינציח את המצב הקיים ואף יחמיר אותו (שיקוע חלקי רק בפארק הכט וחישמול עילי בכל השאר). אני מקווה שתשוב ותעלה את הנושא גם בהמשך כדי לשמור על הנושא בתחום הענין של אזרחי המדינה..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s