תנו לישון בשקט – מכתב אישי לשר הפנים

לכבוד:   מר אלי ישי – שר הפנים

מאת:     אבא עייף

 הנדון:    שעון הקיץ

 שלום אדוני

 אני יודע שאתה מותקף ימים (קצרים) כלילות (ארוכים) בנושא שעון הקיץ אבל ברשותך האדיבה, הייתי רוצה להאיר את עינייך לבעיה מכיוון אחר. נכון, גם אני לא הייתי מתנגד לעוד איזו שעה בערב, לחזור באור הביתה, לשחק עם הגמדים בחצר, אבל הבעיה העיקרית שלי עם הפטנט הזה של הזזת המחוגים היא עם הקצה השני של הסיפור – הבוקר.

אני אוהב לישון כבוד השר, אני לא מתבייש בזה. אני אוהב לישון בבוקר כי הלילה הוא הזמן שלי – השעות שבהן אני כותב, קורא, יוצר, חושב – ובעבודה שלי אלו סוג דברים שלא מזלזלים בהם בקלות. אני לא איזה בטלן שסתם דופק שעות שינה עד אחת עשרה או שתים עשרה – הלא יש שלושה גמדים לשלוח לבית ספר/גן, אי לכך ובהתאם לזאת, עוד שעת שינה בבוקר היא חשובה, בוודאי בזמן החגים כשהגמדים בחופשה.

אני מאד מתגאה שהצלחנו "לחנך" את הגמדיה שבבוקר – ישנים. מה זה ישנים – נוחרים! יש ימים שאני נאלץ להשכים אותם בשיטות שלא בטוח שיצחק קדמן היה חותם עליהן. מסביבנו שומעים סיפורי זוועות על מקרים קשים, ממש כואב אפילו לחשוב על זה, של ילדים שרק נראים חמודים, אבל בעצם פוקחים את העיניים לעולם בחמש בבוקר, אפילו קצת לפני, נורא, באמת נורא. לא אצלנו. עד ההמצאה הזאת של שעון חורף מוקדם מדי.

זה לא נתפס, חשבתי שלעולם זה לא יקרה אצלי, כן אצלי בבית!!! אחרי שנים של טרחה ועמל, חינוך ופיתוח הרגלים ולמרות הכול – מאז השטות הזאת של הזזת המחוגים, מופיעים אצלנו שני הקטנים שבגמדים זורחים ומחויכים בשש בבוקר. שש בבוקר!!! עד לפני יומיים הייתי צריך לאשר להם את השמועה ששעה כזאת בכלל קיימת. עכשיו הם יודעים זאת בעצמם, ועוד בימים שאין בהם גן/בית ספר – מה זה אמור להיות??? לא תקין אדוני השר, לא תקין בכלל.

הבעיה, כבוד השר, מתעצמת גם מסיבות טכניות. תבין, בעונה הזאת ביום עדיין חם. גם בערב סביר אבל לקראת השעות הקטנות של הלילה, רגע לפני אור ראשון, כבר קריר. המציאות המורכבת הזאת יוצרת דילמה קשה בחיי המשפחה מה לעשות עם החלונות והתריסים. לישון עם מזגן – חוסכים באנרגיה (במיוחד הגמדים – מפמפמים להם ירוק בבית ספר). לסגור חלונות – נחנקים עוד לפני שנרדמים. לפתוח תריסים לרווחה – גם ככה הם כבר מנוזלים. הפתרון הוא מעין פתיחה חלקית של חלונות בשילוב חריצים בתריסים שעל גודלם ומנעד המרווח המדויק בין שלב לשלב יש דיונים ארוכים שלא אלאה את כבודו בהם. השורה התחתונה – נכנס אור. והאור הזה מעיר את הגמדים. ואותי. עד עכשיו האור הזה הגיע בשעה סבירה. פתאום הוא מקדים. ועוד בחופש!!!!

עם כל הקיטורים והתלונות, אני יודע שמצבי עוד מוגדר סולידי. הלחישות בשכונה מספרות על גמדים שהשכימו בארבע בבוקר, אפילו יותר מוקדם – אבל בלי שמות. לא נעים. מאז סיוט ברחוב אלם 4 (אולי 5, אני לא בטוח) לא היה דבר כזה. הורים מסתובבים טרוטי עיניים, מותשים, ממלמלים שטויות – מחזות קשים, באמת קשים.

אז מה לעשות אדוני השר? אולי, אבל באמת אולי – להאריך קצת את שעון הקיץ. לא הרעיון הכי מקורי בעולם, אבל מתבקש. השינוי לא יהיה על החגים (ובינינו – עוד שעה של צום רק תורמת לצדיקות), וכשיזיזו אי שם בסוף אוקטובר את המחוגים התריסים ממילא כבר צריכים להיות סגורים. אה, כן, וגם נרוויח עוד שעה של אור בצד השני של היום.

 שלך בידידות

 אבא עייף

  1. יופי,איתי ורד. שולחת לך תמונה הולמת….. אסנת.

    בתאריך 26 בספטמבר 2012 19:07, מאת "מאחורי המצלמה – איתי ורד" :

    > ** > itaivered posted: "לכבוד: מר אלי ישי – שר הפנים מאת: אבא עייף > הנדון: שעון הקיץ שלום אדוני אני יודע שאתה מותקף ימים (קצרים) כלילות > (ארוכים) בנושא שעון"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s