שתי בחורות ש(כמעט) גרמו לי להקיא

אני לא מכיר אותן. את שתיהן. סביר להניח שגם הן לא מכירות האחת את השנייה, למרות שהן בערך באותו הגיל, וגרות כנראה לא רחוק, לפחות בקו אווירי. במציאות שלנו, הן הכי רחוקות שאפשר. כל היום חשבתי על שתיהן, ובכל פעם שנזכרתי כעסתי, זעמתי, רתחתי.
את א' שמעתי בבוקר אצל אילנה דיין בגלי צה"ל. אות סתמית במקום שם מלא מיועדת בימים אלה בעיקר לקורבנות, אבל א' הזאת רחוקה מלהיות קורבן. היא ניסתה להסביר ולהצדיק את מעשי "תג מחיר" שהיא והחברים שלה שמכונים "נוער הגבעות" מבצעים בימים האחרונים אחרי הרצח המזעזע של אביתר בורובסקי ז"ל. היה לה קול נעים ומילים מזעזעות. הכול מהתורה. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולכן מותר וצריך להכות ולפגוע בכל ערבי רק בגלל היותו ערבי, רק בגלל שהוא גר במקום. אם ערבי עובד בשדה, גם אם לא עשה דבר רע וזה השדה שלו מימים ימימה, מצווה להתנפל עליו ולהכותו. זה בסדר, יש אישור מהרבנים. תג מחיר, היא הסבירה בחביבות משולבת באסרטיביות, היא לא פעולת נקם משוללת רסן, אלא מעשה מחושב שמטרתו להוכיח את שלטון העם היהודי בארצו ולהרתיע. מוסר? צדק? מוסר יהודי וצדק יהודי? הס מלהזכיר.
היא לא ילדה, היא בת 21. היא לא יכולה להסתתר מאחורי "משובת נעורים" כי היא מנומקת ומחושבת מדי, שלא לומר גם מבוגרת מדי בשביל התירוץ הקלוש הזה. היא, כמו שאר חבריה לנוער הגבעות, הם הפרות הבאושים של מפעל ההתנחלות. ההורים שמו פס על שלטון החוק, והם מרחיבים את הפס. ההורים בחרו לאלו חוקים מותר לציית ועל אלו מותר לפסוח (כל מה שקשור להתיישבות ולארץ ישראל), והילדים כבר גדלו בתחושה שאפשר לבחור את החוק הנוח לך. נתקלתי בהם לא פעם בשירותי בחברון – לפני 20 שנה הם היו ילדים קטנים שהסתובבו כל הזמן לידנו החיילים, הכירו מגיל 5 כל נשק וכל יחידה לפי התג. הם היו חמודים ומצחיקים כפי שילדים יודעים להיות, אבל אם רק עשית משהו שהם לא אהבו או אמרת דבר שלא לרוחם, הרעל היה יוצא. קללות, אבנים, מכות. כמו ההורים. רק שעכשיו הם כבר לא בני 5.
אם מישהו היה מעז לדבר על יהודים כפי שא' דיברה על ערבים – אוי אוי אוי, כמה שהיא הייתה זועקת, כמה שהיא הייתה מתרגזת – אנטישמיות!!! גזענות!!! סביר להניח שהייתה מזכירה גם את היטלר והשואה.
באשה הצעירה השנייה נתקלתי בצהרי היום בפייסבוק. קוראים לה הילה צ'יפמן, פעילת שמאל קיצוני, ומישהו העלה את הסטטוס שפרסמה. מעל לתמונה מכמירת לב של בנו של אביתר בורובסקי בהלוויית אביו, מוטל/מונח על גופת אביו בחיבוק אחרון היא כתבה: "חמודי, אבא הלך למקום שם לא יוכל לשרוף שדות ולהרעיל כבשים…לא נורא מותק תלך עם התושבים המניאקים האחרים של יצהר".
את זה היא כתבה על ילד בן חמש או שש שרק איבד את אבא שלו!. היא גם עשתה את זה בשם המוסר והצדק, כי להיות "נגד הכיבוש" זה אומר להיות מוסרי וצודק, אפילו נאור, ולכן מותר ואולי אף רצוי להטיל רפש ולהשתלח בילד יתום, לרקוד על הדם. הילה התנצלה מאוחר יותר, ודף הפייסבוק שלה נעלם לחלוטין אבל זה כבר היה מאוחר מדי. המילים כבר נכתבו, החץ המורעל לעבר ילד תמים כבר נורה. גם בשכמותה נתקלתי לא פעם. מי שבשם "אהבת הזולת" ו-"קבלת האחר" מוכנים לסקול כל מי שלא חושב כמותם, שמשתייכים לקבוצה שלהם. הם נגד גירוש זרים, פגיעה בערבים, בעד חתולים אבל כשזה מגיע למתנחלים – דמם מותר, הטרור צודק, גם אם מדובר בילדים קטנים.
אם מישהו היה מעז לדבר על ערבים כפי שהילה דיברה על יהודים – אוי אוי אוי, כמה שהיא הייתה זועקת, כמה שהיא הייתה מתרגזת – אנטישמיות!!! גזענות!!! סביר להניח שהייתה מזכירה גם את היטלר והשואה.
ניסיתי לחשוב איך תיראה פגישה בין השתיים. סביר להניח שתסתיים במכות, אבל כשחושבים על כך – הן דווקא היו יכולות למצוא תחומי עניין משותפים בלי הרבה מאמץ. הן יכלו לשבת בנחת על כוס קפה ולדבר על שנאה עיוורת, על גזענות, על פאשיזם ואנטישמיות. הן אפילו היו יכולות להזכיר את היטלר והשואה. אוי אוי אוי, כמה שהן היו נהנות.

  1. קראתי את דבריך, איתי, זה כאילו האזנתי לדברי השתים בתכנית הבוקר של אילנה דיין, ואני מזדהה אתך לחלוטין. צריך, ראשית, לעשות שלום בינינו לפני שניגשים לשלום הכולל, וכאן המשימה קשה אף יותר.
    המשך לזקוף את האנטנות שלך ולהביאן אל קידמת השיח הציבורי. שבת שלום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s