מחדלי הסופה

הכותרות זועקות" "מחדל". חברת החשמל מאשימה את העיריות, שמאשימות את המשטרה, שמאשימה את הצבא, שמאשימים את האזרחים, שמאשימים את כל העולם ואשתו. מחדל. רגע. "מחדל" זו לא המילה שהשתמשו בה לתאר את מלחמת יום כיפור???? אולי קצת פרופורציות?

בואו נשים את הדברים על השולחן. אף אחד לא אשם בשלג. אפילו לא הממשלה. אם היה אלוהים אפשר היה להאשים אותו, אבל מי שמאמין בו ממילא לא מאשים את היושב ממרומים בדבר. בקיצור – מזג האוויר נותר יתום מאחראי, למגינת ליבו של מבקר המדינה.

צילום: חדווה שנדרוביץ

צילום: חדווה שנדרוביץ

אז מה היה לנו פה – אירוע קיצוני של מזג האוויר. מדינה צריכה להתכונן לטווח סטנדרטי של פגעי טבע. 40 ס"מ שלג, אינם אירוע שגרתי בישראל. אם היו נערכים אליהם בשגרה, היו אותם אלו שמשרבטים היום בקלות דעת את הכותרת "מחדל", עושים אותו הדבר רק על בזבוז הכסף והמשאבים. כל מחבקי העצים היו זועמים על כריתה מוגזמת בגלל חשש לאירוע המתרחש פעם בארבעים שנה, ובדה מרקר בטוח היו עושים כתבה על שכרם המוגזם של כורתי העצים – "תמורה גבוהה לעבודה לא נחוצה" הייתה בוודאי הכותרת.

סופת שלגים קשה גורמת לניתוק חשמל בעשרות, לפעמים מאות אלפי בתים, כמעט בכל מקום בו היא מתרחשת. מה לעשות, כשעץ כורע תחת משקל השלג ונופל על כבל מרכזי – יש הפסקת חשמל, שגם נמשכת זמן רב אם קשה להגיע לאותו מקום ולתקן. על אחת כמה וכמה, כשמדובר במדינה מדברית, ש"השגרה" של הקיצוניות בה היא דווקא חמסינים, ולא שלגים. באירופה מתים בכל קיץ בשנים האחרונות מאות אנשים בגלל השרב ששב ומפתיע את היבשת. מה לעשות – האירופים ערוכים לשלג וקור ולא לחמסין. אין מיזוג, הבית בנוי לאגור חום, אין תודעה של שתיה, תשתיות שנבנו לקור נפגעות מהטמפרטורות הגבוהות וקשישים, חולים וילדים משלמים את המחיר. זה קורה לא באפריקה הנחשלת, אלא באירופה של המאה ה- 21, ועדיין – אין כותרות על מחדל וחיפוש בלתי פוסק של אשמים.

צילום: דרור פייטלסון

צילום: דרור פייטלסון


הפכנו לאומה של אנשים שלא יודעים לקחת אחריות. ישר מחפשים את האשם. הוציאו אזהרה לא לנסוע מירושלים לתל אביב. אנשים נסעו בכל זאת. חלקם – כי רצו לראות את השלג, חלקם – כי היו צריכים. אם היו סוגרים את הכביש מבעוד מועד – היו מתלוננים – נתקענו בירושלים כי סגרו את הכביש. לא סגרו את הכביש – גם על זה אפשר להתלונן. זה אמנם סיוט להיות תקוע בשלג במכונית, אבל אם מסתכלים בדיעבד על המבצע בכללותו – מאות מכוניות נתקעו, כולם חולצו, אין פגעיות בנפש, וכל זאת בתנאים שהמדינה לא מורגלת אליהם. לא רע בכלל. אבל זה לא הפריע לאותם נהגים להאשים את הממשלה, המשטרה, הכבישים וכל העולם ואשתו.

אז למה בכל זאת הבכי והנהי? קודם כל – כי זה באמת קשה להיות מנותק מחשמל ומתחבורה בשלג ובקור, במיוחד עם ילדים. אבל מעבר לכך יש עוד שתי סיבות. הראשונה – כי לאזרח הישראלי יש תחושה מתמדת, ולא פעם צודקת, שהרשויות משתינות עליו בקשת. שמעדיפים לתת עוד משכורת שמנה לאיזה פונקציונר מאשר להעניק לו שירות טוב והוגן, שלמעשה – אין דבר כזה כמעט שירות טוב והוגן לאזרח – שכדי להשיג משהו, צריך פרוטקציה, קומבינה, "להכיר מישהו" כדי שיטפלו בך כפי שצריך – והדבר נכון בין אם אתה חולה, או שצריך לשפר את כביש הגישה לישוב שלך. הסיבה השניה, שקשורה במידת מה לראשונה – הזחיחות של מקבלי ההחלטות, כפי שהטיבו להדגים אותה ראש הממשלה, מפכ"ל המשטרה ויו"ר חברת החשמל במסיבת העיתונאים אמש. למרות שבשטח נושאי התפקידים פועלים לא רע בכלל, לא היה צריך לתקוע אצבע לאזרחים בעין. נושאי המשרה – מראש הממשלה ועד אחרון עובדי חברת החשמל משלמים עכשיו, דווקא כשבשטח הם פועלים בהקרבה גדולה, בתנאים קשים וגם עם תוצאות לא רעות בכלל – את תחושת הניתוק מהעם והזחיחות שהם משדרים במהלך כל השנה. את המשכורות הגבוהות, את ההוצאות הלא מוצדקות, את התחושה שמשרתי הציבור הם מעליו.

שתי נקודות למחשבה לסיום:
1. "מבקר המדינה הודיע שיחקור את התנהלות הרשויות בסופה" – אין ספק שצריך לבדוק ולחקור, ובטוח שקבלת ההחלטות הייתה יכולה להיות טובה יותר, אבל יש משהו מאד סמלי בריצה של מבקר המדינה אל הכותרת עוד בטרם הסתיים האירוע. האיש הזה מפרסם דו"ח אימפוטנטי אחת לשנה, שעושה הרבה כותרות ומעט תוצאות, ולראיה – הדו"ח של השנה אחר כך די דומה לקודמו. הביקורת כאן היא לא רק על המבקר אלא גם עלינו כחברה. אנחנו מחפשים את הכותרת, את האשם, אבל מסתפקים בזה, באותו רגע של קתרזיס בו נמצא האשם, ולא בתהליך ובתוצאות.

2. יש לי ביקורת על חברת החשמל מכאן ועד הודעה חדשה – על המונופול, על המחירים, על הוועדים ועל תנאי העבודה השערורייתים לפעמים. אבל דווקא בימים שאנשי החברה עומלים שעות ארוכות בתנאים לא תנאים כדי לתקן מפגעים, צריך לשאול את כל המטיפים להפרטת משק החשמל – האם חברות פרטיות היו משקיעות את המשאבים הללו, בכסף, ציוד וכוח אדם כדי להביא פתרון לאזרחים? הלא ברגעי מצוקה מדינה נסמכת על עצמה – על הצבא, המשטרה, מוסדות הרווחה שלה, וגם על אנשי משק החשמל שלה. התשובה כמובן מורכבת הרבה יותר, אבל שווה מחשבה.

  1. שלום. אני אמא ל4 ילדים. היום נותק לי החשמל ללא הודעה מוקדמת. כשהתקשרתי לברר מה קרה? טענו כי לא שילמתי את החוב.
    השאלה שלי היא…מדוע עכשיו….12 שעות לפני הסופה מנתקים לי חשמל. איך אחמם את ילדיי? איך יישבו בחושך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s