אויבת האומה

בכל בית יש אחת כזאת. מנורה, שחורגת בהרבה מהתפקיד שלו יועדה – להאיר את הסביבה. היא לא סתם מנורה – היא אויבת האומה.

אצלנו זו המנורה בכניסה לבית. לא יודע מה עבר לנו בראש כשקנינו אותה. בטח חשבנו שהיא יפה, או מאירה היטב, סתם לא עולה יותר מדי או כל התשובות נכונות. היא באמת נראית לא רע, וגם פונקציונלית – עושה את העבודה, נותנת אור. אבל לא הבנו שהכנסנו הביתה יצור ערמומי ובוגדני. טיפוסים כמוה מחכים בשקט בשקט עד לרגע שהם נותנים את המכה, ואז – אתה חוטף בגדול. בום. היא נשרפת. עכשיו לך תחליף נורה במנורה הזאת. עדיף כבר לרוץ מרתון.

UxjxMr_bfEjIRIEXvzU2C-QVTSZsRuewr456MKxi4NU

הנורה נשרפה כבר לפני 10 ימים. מאז, חושך מוחלט בכניסה לבית. בהתחלה התעלמתי, אולי זה יעבור לבד, ואני הלא מכיר את הדרך לא רע. אבל כששאר בני הבית התחילו לרמוז לי שכדאי להוסיף כיתוב בברייל על השלט עם שם המשפחה, דיברו במקרה לידי על כמה מחשיך מוקדם ושקשה למצוא את הדרך הביתה, או סתם האשימו אותי ב"פנס" של הילד שנפל על האופניים, הבנתי שאין ברירה. רגע האמת הגיע.

נשמע פשוט. להחליף נורה. מבריגים החוצה את הישנה, מבריגים פנימה חדשה, וזהו. בכל מנורה אחרת אכן מדובר בעסק שלא דורש דוקטורט בפיסיקה. אבל אצל הנבלה הזאת, כל צעד מסובך. כדי להגיע לנורה צריך לפתוח ארבעה ברגים. אלא שהברגים הנ"ל ממוקמים ב"אחורה". צמוד לקיר. מאד צמוד לקיר. לא מדובר בברגים רגילים, שמסתפקים במברגים סטנדרטים שנמצאים בכל בית. לא, המפונקת דורשת מפתח L. קניתי מפתח L. צרור שלם, באופן לא מפתיע, זה בא רק בצרורות, אלא שאני משתמש רק באחד מהחמשה עשר – זה שמתאים למנורה. הבעיה, שהגאון שתכנן את יצירת המופת, שם ברגים, אבל לא השאיר מספיק מקום בין המנורה לקיר להכניס את המברג. כנראה על הנייר זה נראה לו יפה, הוא רק שכח שמומלץ שכל העסק יהיה מחובר לקיר, או שהוא לא הבין עד הסוף את הקטע הזה, שנורות נשרפות. לא היה בשיעורי חשמל.

בנוסף לכל הצרות, כמה שנים אחרי שהתקנו את המנורה, גילינו שדי מבאס לעמוד בגשם ולנסות לפתוח את הבית, במיוחד עם סלים ביד. אז התקנו גגון. שילוב קטלני. הגגון די קרוב למנורה. קרוב מדי. עכשיו צריך לעמוד עם ראש תקוע בגגון, ולנסות לפתוח ארבעה ברגים שאין לך כל אפשרות להכניס את המברג ברווח בינם ובין הקיר.

CsaDjrL3fSBEDIMG6uOWXm2kT-5engaNPopBD-lQlHc

אז איך מחליפים נורה? מהרגע שהיצור הערמומי שורף את עצמו בכוונה, אני רץ לחנות ומתחנן שיתנו לי את הדגם הכי משוכלל, הכי חסכוני, והכי מאריך חיים של נורות שפותח לאחרונה. אלו שישרדו את הפצצה יחד עם הג'וקים. אחר כך, צריך למצוא את הרגע המכונן שבו אני מגיע מוקדם מספיק הביתה, כי חייבים אור. הצרור של המפתח L והסולם זרוקים במחסן. במחסן אין אור, ואם את הסולם עוד מוצאים בקלות, מי זוכר קיבינימט איפה המפתח L המזורגג. הרי השתמשתי בו פעם אחרונה כשהנורה נשרפה…. אחרי שמוצאים את המפתח המקולל, חייבים אור יום כדי לראות משהו בכל התהליך הארור, ובארבע וחצי כבר חושך. למה הנורה הזאת אף פעם לא נשרפת בקיץ???? כך אני מוצא את עצמי במירוץ נגד הזמן על הסולם, דופק את הראש בגגון, מחפש בקצות אצבעותיי את הברגים הנסתרים (יש פצצות שפשוט יותר לפרק), וכשהרגע המכונן הזה קורה – מנסה לדחוף את המפתח L ולסובב אותו, ובמקביל – לשמור את האצבעות שלמות. חוויה. להרכיב זה אותו הדבר רק הפוך.

KHWY5aGcqFO8fJcsmHEcGcj2UNxA9nEXn_SGWRuCnTg

זהו. יש אור. אפשר למצוא את הדלת, הילד כבר לא יפול על האופניים, והילדים של השכנים לא יפחדו לבוא. במבט שני, המנורה באמת יפה. מישהו רוצה לדעת איפה קנינו אותה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s