היה מוזיאון?

נתחיל בעובדות: במלחמת העולם השניה נלחמו מיליון וחצי, כן – 1,500,000, חיילים יהודים בצבאות השונים שלחמו בנאצים. חמש מאות וחמישים אלף בצבא האמריקני, חמש מאות אלף בצבא האדום, והשאר כמעט בכל צבא אחר, והיו רבים. מאתיים וחמישים אלף מתוך המיליון וחצי מצאו את מותם בקרבות. הכי הרבה אבדות היו לרוסים – 200,000 חיילים נהרגו בקרבות על מוסקבה, סטלינגרד וכיבוש ברלין. עכשיו עם יד על הלב – כמה אנשים בארץ מכירים את המספרים האלה?
אלו כמובן לא רק מספרים. מאחורי המספרים יש אנשים, ורשימת גיבורי המלחמה היהודים ארוכה ומרשימה, בהם 157 קצינים וחיילים שזכו לאות "גיבור ברית המועצות", ויקטור מירקין שקיבל את העיטור הגבוה ביותר שצרפת מעניקה ללוחמיה (יחד עם עשרות צל"שים ואותות נוספים שקיבל), גנרלים אמריקנים, הודים, ניו-זילנדים, אפילו סינים. הם היו פטריוטים שיצאו להילחם למען מדינתם, אבל גם יהודים. והודות שלהם הודגשה – בצבא הרוסי הייתה אנטישמיות. יהודי היה צריך להצטיין יותר מכולם כדי להוכיח את עצמו. גנרל הודי אמר שיצא למלחמה – "כי לא יכול היה לשבת בבית כשמשמידים את עמו", וגם האויב הגרמני ניסה "לנגן" על השנאה ליהודים. כשגנרל יעקב קרייזר פיקד על הארמיה שהגנה על מוסקבה מפני טנקי הפנצר של הגנרל הגרמני המהולל גודריאן, הגרמנים פיזרו כרוזים מן האוויר, ששאלו בזלזול את החיילים הרוסים – "איך אתם מרגישים לקבל פקודות מיענק'ל?????" ויש גם חיילים פשוטים: יהודה מעודד נולד בתימן, עלה לארץ ישראל, הצטרף לצבא הבריטי, נלחם ביוון נפל בשבי והובל למחנות שבויים בגרמניה ובפולין.
אז למה בכל זאת רק מעטים יודעים על החיילים הללו? בישראל – מלחמת העולם הראשונה היא קודם כל שואה (ובצדק), ובשנים הראשונות למדינה כל מי שדיבר על משהו אחר נתפס כמחלל קודש. כשניסו להדגיש את הגבורה, הדגש היה על מרד גטו ורשה והפרטיזנים (כי הם היו ההפך המוחלט ל"צאן לטבח"), ואת הבריגדה היהודית (כי הם משלנו).
הגיעה העליה הגדולה מברה"מ לשעבר, ואיתה הווטרנים (ושם יש מסורת מכובדת של כיבוד הווטרנים), ובלי קשר – הבינו שקרו עוד דברים במלחמה הארורה הזו מלבד השואה, והוחלט להקים מוזיאון להנצחת החייל היהודי. זה קרה ב- 2002. החלטת ממשלה. עשו טקס גדול ומכובד, הנשיא קצב הניח את אבן הפינה, באו שרים, הצטלמו, נאמו וברכו. אם מישהו חושש שפספס את המוזיאון שירגע. אין מוזיאון. יש בלטרון תערוכה דלה מאד, ש"זמנית" כבר 13 שנה ושלד של בניין. פיל לבן. רוב הווטרנים שהיו אז בטקס כבר לא איתנו היום.
הסאגה, כרגיל במחזותינו, ארוכה ומתישה. 10 שנים לקח רק לקבל את אישורי הבניה (כולל הוויכוח המתיש האם ראוי שהמוזיאון החדש יהיה גבוה מן המצודה בלטרון או נמוך ממנה. הממשלה אמנם אישרה הקמה ב- 2002 אבל תקציב אישרה רק ב- 2007 וזו רק רשימה חלקית של בירוקרטיה ישראלית טיפוסית. רק ב- 2012 התחילו להוסיף לבנים על אבן הפינה האומללה שחיכתה וחיכתה 10 שנים. בנו ובנו, יסודות, שלד ו… שוב נתקעו. אין תקציב. אין כסף. מזה מספר חודשים אין עבודה במקום.
המימון של המוזיאון היה אמור להיות בשיטת ה- matching, שקל תמורת שקל. העמותה שהוקמה לטובת הקמת המוזיאון הייתה אמורה לגייס כספים, והממשלה לתת שקל על כל שקל תרומה. אבל – התרומות הפסיקו להגיע. הממשלה אמנם העבירה עד כה את הכספים כמובטח, אבל היא פועלת לפי תקציבים שאושרו ב- 2007 וכבר לא רלבנטיים, האחריות על הפרויקט הזה חולקה בין 6 משרדים שונים, כך שלא היה "אבא" אמיתי וכרגיל – היו בעיקר הבטחות. מנכ"ל משרד ממשלתי הגיע לפני שנה ורצה לבדוק את האפשרות לציין במקום את 70 שנה לניצחון על הנאצים שיהיה במאי הקרוב. אמרו לו צריך כסף – אמר שלא בעיה, הבטיח והבטיח ובסוף – גורנישט.
אפשר לטעון – למה צריך עוד מוזיאון, בוודאי בנושא הזה. הלא יש את יד ושם, לוחמי הגטאות, לא חסרים מוזאונים להנצחת מה שקרה לעם היהודי במלחמת העולם השניה – למה לא להפוך את המוזיאון הזה לאגף ביד ושם? לאנשי המוזיאון התשובה ברורה יד ושם הוא השואה – הם מסמלים את הגבורה, אבל בעיני התשובה פשוטה יותר – כבר התחילו. כבר יש שלד, אפילו קצת מעבר לזה. כספים הושקעו, מאמץ רב בתכנון מרשים ואיסוף חומרים ועדויות, כדי שהמקום הזה יהיה מוזיאון עתיר טכנולוגיה שימשוך צעירים, ויהיו בו ארכיון ומרכז מחקר וכל מה שצריך. התחלתם? תסיימו. חסרים כשלושים מיליון שקלים. לא בשמיים. מוציאים במדינה הזאת סכומים גדולים יותר על מטרות פחות ראויות.
ועוד הערה – התערוכה הזמנית היא אכן דלה, אבל היא שם. בלטרון, בלב יד השריון, היכן שאלפי חיילים עוברים סדרות חינוך ומגיעים לתרבות יום א'. עד עכשיו הם לא נכנסו למוזיאון. נקווה שבעקבות הכתבה והפניה לדובר צה"ל זה יקרה. יכנס לחצי שעה, יסתובבו, יראו סרט קצר, ידעו שמיליון וחצי חיילים יהודים נלחמו, ואולי יזכרו שם או שניים מהגיבורים. מגיע להם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s