שיעור מולדת

בשנה האחרונה שומעים הרבה על "עליה במגמת העליה לישראל", במיוחד ממדינות אירופה. הרצח במוזיאון היהודי בבריסל, הפיגוע בהיפר כשר ובכלל, מלחמת האזרחים באוקראינה הם אירועים ספציפיים לצד עליה מתמשכת במספר האירועים האנטישמיים בעיקר בצרפת. שומעים על עליה, אבל האמת – לא מרגישים ברחוב. איפה כן מרגישים את מגמת הגידול – בצבא.

בשבוע שעבר סיימו את קורס העברית של הצבא בבסיס מחווה אלון 422 חיילים, 355 מתוכם חיילים בודדים. רק לשם השוואה – נעמי, אשתי שרתה בבסיס הזמן בזמן גלי העליה הגדולים מברית המועצות – לא היו להם אז יותר מ- 200 חיילים.

2015-02-22 16.39.33

הצבא של היום הוא לא כור ההיתוך של פעם, בטח לא בקורס העברית. זהו לא צבא קשה ומחשל המוציא אותך בכוח ישראלי, אלא ההיפך – צבא עוטף ומלטף שיוצר לחייל העולה מין בועה שאמורה להקל עליו את הנחיתה בישראל – מעין כרית רכה. אלא שהבועה כל כך מנותקת שנוצרת בה מציאות אחרת לחלוטין. שילוב של פטריוטיזם וניתוק, אהבת ישראל ופרגמטיות עניינית, רצון לשרת ולתרום, אבל גם לצאת עם מקצוע ונקודת התחלה לחיים. רבים מן החיילים שם משרתים רק תקופה קצרה. רבים אחרים לא באמת עלו לישראל, אלא באים לעשות צבא גם מתוך אהבת המולדת, וגם כתעודת ביטוח – שתשמור להם את האופציה הישראלית פתוחה. אבל, וזהו אבל חשוב, יש משהו במנגנון הצבאי הזה, שיוצר טקס קבלה לחברה הישראלית, שאנחנו הצברים כנראה לא נבין לעולם. צריך לצפות בסוף הכתבה כדי להבין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s