המאפיה, הסנדק ודון בוקי

הר הגעש אתנה שמתנשא מעל סיציליה לא מפסיק לפלוט עשן. הוא גם מתפרץ לעתים תכופות. הפעם האחרונה הייתה רק לפני שלושה חודשים. כשעולים אל ההר, רואים בדרך את סלעי הבזלת הטריים שהתקררו רק לאחרונה, ואת הבתים שנקברו תחת מפולות הלבה. לחיות תחת הר געש פעיל יכול להיות עניין מטריד למדי, בלשון עדינה, אבל לא נראה שהסיציליאנים מתרגשים יותר מדי. יכול להיות שהתרגלו, יכול להיות שיש להם צרות אחרות על הראש, כי אמרת סיציליה – אמרת מאפיה.

2016-04-05 13.25.10

בפעם הראשונה שקבוצת המטיילים ירדה מן האוטובוס ברחובות הציוריים של העיר קטניה, הכלל הראשון שבוקי נאה לימד אותם הוא – לא אומרים מאפיה ברחוב. בסיציליה לא אוהבים את תדמית המאפיונרים, העבריינים, למרות שהמאפיה היא חלק משגרת החיים שם. רק לפני שבועיים נעצרו במקום כ- 100 חברי ארגון פשע, שבראשו עמדה אשה. פראנקו, שבוילה של צילם קופולה את הסרט הסנדק, הסביר לנו שהמשמעות המקורית של מאפיה היא שליטה ופיקוח. שמדובר בסדר החברתי שהתפתח בכפריים והעיירות, שה"דון", שומר ומגן על האנשים שלו. יש הרבה דברים חיוביים במאפיה הסביר פראנקו, ורק בשלבים מאוחרים יותר אנשי הארגונים האלה פנו לפשע. אולי מוזר לשמוע אדם מכובד מדבר על "אלמנטים חיוביים" בארגון שרצח, סחר בסמים ודמי חסות הם חלק בלתי נפרד מההוויה שלו, אבל זו הסיבה שבאנו לסיציליה – לשמוע על המאפיה. פראנקו, אגב, היה המקומי היחיד שהסכים לדבר איתנו על הנושא הזה.

2016-04-06 10.26.19

משחזרים את סצינת החתונה של אפולוניה ומייקל קורליאונה מ"הסנדק"

אמרת מאפיה – אמרת הסנדק, ולא לשכוח – זהו סרט אמריקני בכלל. למרות שמסופר בסרט על משפחת קורלאונה, מהכפר קורלאונה שבצידו השני של האי, צילמו את מעט הקטעים מסיציליה דווקא בכפר סבוקה ובווילה של פראנקו שבאזור קטניה. הסיבה אבסורדית והגיונית גם יחד –  שם המאפיה הייתה פחות חזקה. המאפיה התנגדה לצילומי הסרט, כי המאפיה כאמור לא אוהבת את התדמית של המאפיה. "זו סרט לימודי" אומר בוקי, "חובה לכל כתב פלילי". האמת – 42 שנים אחרי, זהו עדיין הסרט בה' הידיעה על העולם התחתון. כשמדמיינים פושע, ראש משמפחת פשע – לא חושבים על רוזנשטיין, דומראני או אברג'יל. הדמות, הגינונים וחיתוך הדיבור שעולים בראש הם של מרלון ברנדו כדון קורלאונה, או של אל פאצ'ינו.

ואי אפשר בלי מילה על בוקי. בוקי מדריך את הטיול הזה כאילו מדובר בהמשך טבעי לסיורים שלו בין הזונות והנרקומנים של התחנה המרכזית. גם באירופה הקלאסית הוא נשאר עם הקלאסה של דרום תל אביב, וזה קסמו. אצלו עבריין ישראלי הוא "בבון", המאפיה הם "החברה הטובים" ואין כמעט סיפור בלי קללה או מילה גסה, שהאמת, כשהוא אומר זאת, המילה נשמעת פחות גסה ויותר טבעית. המטיילים בקבוצה באו גם בשבילו. הוא חלק מהאטרקציות. מצטלם עם כולם, עושה סלפי, מודע היטב למעמדו, או כפי שהוא מגדיר זאת – "30 שנה הייתי עיתונאי, כתב פלילי. מאז שבהישרדות צילמו לי את התחת, כשנכנסתי לים ערום, ועוד אפילו הפלצתי…אני כוכב". זה בוקי, ועל כוס בירה טובה בעיירה איטלקית ציורית, בין סיפור על מאפיוזו אחד למשנהו, זה אפילו עוד יותר מצחיק.

לצפייה בכתבה לחצו כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1183534&sid=126

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s