חנינה מאוחרת

הפטום זרהום לא היה צריך למות. זו השורה הראשונה והתחתונה. הוא הלך לבאר שבע כדי לחדש את אשרת השהיה שלו כמבקש מקלט, נקלע לפיגוע, נחשד בטעות במחבל ומת. יש יאמרו נרצח.

תשעה אנשים תועדו פוגעים בזרהום. בספירה הזאת לא נכלל מי שירה בו. נגד ארבעה הוגשו כתבי אישום. נגד חמישי, הסוהר חנניה שבת, המליצה הפרקליטות לשירות בתי הסוהר להעמיד אותו לדין משמעתי באשמת הפעלת כוח והתנהגות שאינה הולמת סוהר. המקרה שלו מעלה הרבה שאלה – לא צריך להיות שרלוק הולמס כדי להבין שחנניה לא ביצע לינץ', מספיק להסתכל על סרטי האבטחה. למה לא עשו זאת, ומאידך – זרהום שכב גוסס 18 דקות. יותר מ- 4 אנשים פגעו בו. מדוע האנשים הללו לא נותנים את הדין, ובכלל – צריך לראות את התמונות ולשמוע את הקולות, את הצעקות, את הקללות, כדי לקלוט את האווירה, להבין שמדובר ביותר מעשרה אנשים שמיהרו לחרוץ דין ולהרוג אדם חף מפשע. נכון, צריך לזכור כל הזמן שהיה שם פיגוע וחייל נרצח, ואנשים נפצעו. חלק מהטעויות שגרמו למותו של הפטום הן מסוג הדברים שקורים באירועים כאלו, בשבריר שניה שבו צריך לקבל החלטות של חיים ומוות, ולא על כל טעות צריך לשלם, אבל… פרץ השנאה, הגזענות, האלימות והאיבה כואב וצורב. אלא שחנניה שבת לא היה מי שגרם להם. הוא היה המטבע שמתחת לפנס – סוהר במדים, קל לזיהוי, וכשיש לחץ ציבורי כבד (ומוצדק) למצוא אשמים, הוא היה שם. החיים של חנניה נפגעו. 8 חודשים ישב בבית, מקבל משכורת כשאצבע מאשימה מופנית כלפיו, אבל אסור לשכוח שהוא לא הסיפור המרכזי במקרה הזה, אלא הפטום.

הפטום זרהום, בן 27 מאריתראה מת. מדינת ישראל מסרבת להכיר בו כנפגע פעולות איבה ולפצות את משפחתו. רק לפני שבועיים, מתה אשה מדום לב במהלך פיגוע. כדור לא שרט אותה, אבל היא הוכרה כנפגעת פעולות איבה, ובצדק. אפשר להתווכח אם היה צריך לירות בהפטום או לא. אני לא מקנא במאבטח הזה, שיצטרך לחיות כל חייו עם הידיעה שירה באיש הלא נכון, אבל גם לא נכון לשפוט אותו על החלטה של שבריר שניה במצב של חיים ומוות. אבל מדינת ישראל, בוודאי זו ששריה קוראים לאזרחים לשאת נשק ולהגן על עצמם, צריכה להיות מוכנה לשאת באחריות. גם אם מדובר בטעות. גם אם מדובר במבקש מקלט.

טלי שמש ואסף סודרי סיפרו את סיפור הפיגוע והלינץ' בסרט "מוות בבאר שבע" דרך מצלמות האבטחה וראיונות עם המעורבים. כפי שקורה לא מעט בסרטים מעין אלו, הראיון עם הסוהר חנניה שבת לא נכנס בסופו של דבר לסרט. "נשאר על רצפת חדר העריכה" אוהבים לקרוא לזה. זהו סיפורו:

לצפיה בכתבה לחצו כאן:  http://news.nana10.co.il//Article/?ArticleID=1196876

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s