שיר לשירה – מאחורי הקלעים של מצעד הגאווה

"כולם לחוצים כאן. באנו עם נעליים כדי שנוכל לברוח מהדוקרים. אז פשוט – להיות נחמדים", אמר אלישע לשוטרים בתדריך שהעביר להם. כן – אלישע היה זה שהעביר את התדריך לשוטרים, ולא ההפך. אלישע הוא טרנסג'נדר. הוא לא נולד "אלישע" אלא בת. הרגע הזה – שבו הוא מתדרך את השוטרים של ירושלים איך לדבר עם טרנסג'נדרים ואנשי הקהילה הלהט"בית הוא הרגע שהגדיר בעיני את המצעד. אלישע ואלה חברתו הסבירו לשוטרים שלא פעם יהיה להם קשה לדעת אם עומד בבידוק מולם בן או בת, לא צריך להתבייש לשאול, או לחילופין – להשתמש בלשון ניטרלית, למשל "לפתוח את התיק" כדי לא לפגוע. הם גם הוסיפו שרבים מבני הקהילה סבלו בעבר מן המשטרה, אז יכול להיות שיהיו קללות ומילים לא נעימות. הם התנצלו מראש וביקשו מהשוטרים להבין ולהכיל. מולם ישבו אנשים במדים כחולים, קצת בהלם חייבים להודות, אבל לא צחקו ולא גיחכו, אלא הקשיבו ברצינות ואפילו רשמו הערות בפנקס. כולם רצו שהמצעד הזה יצליח.

vvr.jpg

כגודל החשש, גדול ההצלחה. המצעד בירושלים היה רגע נדיר בתרבות הישראלית שבו פסיפס אנושי התאחד למען זכרה של ילדה, למען מטרה, ועשה את זה בחן וברצון טוב. עשרות אלפי אנשים, פי שלושה מההערכות הכי אופטימיות של המארגנים, שהתכנסו כדי להיות בעד ולא נגד. בעד חופש ביטוי, בעד זכויות לכולם, בעד קבלת האחר. זה היה קהל מגוון – חילונים ודתיים שהיה להם חשוב להפגין נוכחות דווקא בימים אלה, כשדברי הרב לוונשטיין על "סוטים" עוד מהדהדים, כששלוש מאות רבנים מוציאים מכתב תמיכה בו, כשראש העיר החילוני של ירושלים יורק על מצביעיו ומודיע שלא יגיע. המצעד הזה יכול היה בקלות להפוך למחאה נגד כל אלה – אבל האווירה היתה טובה – מספיק היה לראות את השלווה היחסית שבה עמדו כולם בתור האינסופי שנוצר לבידוק (לא חשבו שכל כך הרבה יגיעו), כדי להבין שיש פה משהו אחר – שמח, אופטימי וטוב.

ומסביב היתה משטרה. הרבה משטרה. המון – כ- 2,000 שוטרים. מצעד הגאווה הוא פצע בארגון הזה. הרצח של שירה בנקי בידי רוצח שעשר שנים קודם לכן כבר ביצע את אותו פשע בדיוק, לא היה צריך להתרחש, ובמשטרה יודעים את זה. הם היו עושים הכול כדי שהמצעד הזה יעבור בשלום ממילא, זה תפקידם, אבל אפשר היה להרגיש השבוע התגייסות מיוחדת, רצון עז מתמיד להצליח, וגם לחץ וחשש מכישלון נוסף. אפשר לקרוא לזה דחף לכפר על טעות, או יותר – להוכיח את עצמם. לזכותם – הם עמדו במשימה. בגדול. לא רק במבחן התוצאה – המצעד עבר בשקט, אלא שאפשר היה לחוש שהשוטרים משתלבים באווירה המיוחדת שהייתה ביום חמישי אחרי הצהרים בירושלים – ברצון של כול מי שנכח בבירה, שהכאב על הרצח הנורא של שירה בנקי יתועל לטוב ולא לזרוע עוד שנאה והרס.

לצפייה בכתבה: http://news.nana10.co.il//Article/?ArticleID=1200539

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s