ארבע הערות על הלווית פרס

1. לונדון – בין שלל הסופרלטיבים שנאמרו על הישגיו (וכשלונותיו) של שמעון פרס, בין דימונה לאוסלו, חמק כמעט כליל אחד מהישגיו הגדולים ביותר – הסכם לונדון. פרס, כשר החוץ בממשלת האחדות עם הליכוד ב- 1987, הגיע להסכם עם המלך חוסין, שעקרונותיו בגדול, כמאמר הססמא – שטחים תמורת שלום. אמנם צריך להיזהר מהמילה "אם" בהיסטוריה, וקשה לדעת לאן היו פונים גלגלי הזמן, אבל המחשבה על ההסכם המוחמץ הזה מכווצת את הבטן. הסכם עם מדינה ריבונית ולא עם ישות שעדיין לא קיימת, האינתיפאדה שפרצה בסוף אותה שנה לא הייתה פורצת, ואם כן – זו הייתה יותר בעיה של המלך חוסיין ולא של צה"ל. אפשר להמשיך – ספק אם החמאס, שעוד לא נולד אז, היה אכן נולד. אפשר לחשוב על כל חיי האדם שהיו נחסכים אם חיילים ואזרחים לא היו מסתובבים בשטחים, כי "קורבנות אוסלו" הם יותר קורבנות לונדון מאוסלו. אבל ראש הממשלה שמיר אמר לא. זו היתה המילה האהובה על יצחק שמיר. לא להחזרת שטחים, בעיקר לא לפינוי ישובים, וכך הפך הסכם לונדון לעוד אנקדוטה היסטורית. כמה חודשים אחרי שנחתם, ונחתם בארכיון, פרצה האינתיפאדה. אנחנו נשארנו עם העמונות ביד.

2. המשותפת לא באה – הח"כים של הרשימה המשותפת בחרו שלא להגיע להלויית פרס. רק לפני הבחירות האחרונות עשיתי כתבה על הרשימה, והדעה הרווחת ברחוב הערבי הייתה שהם לא באמת מייצגים את האזרחים הערבים. שהאחרונים רוצים להיטמע במדינה, להיות חלק ממנה, ואילו הח"כים הערבים מדגישים את הבידול את השוני. אני רוצה להאמין שהלווית פרס היא עוד אחד מהמקרים האלו, אבל דווקא עכשיו צריך לומר את לח"כים הערבים את הדברים בקול רם: קל למצוא את המפריד בין העמים, את המבדיל. אנחנו שרויים בסכסכוך דמים כבר יותר מ- 100 שנה. חצי הכוס המלאה שלנו היא הריקה שלכם, וההפך. כדי לצאת מן המעגל הזה, צריך לחפש את המאחד, לעשות מחוות, להתגבר ולגשר. ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה היא דוגמה שאפשר, הגעה ללוייה של איש שחרט שלום על דגלו הייתה תורמת, ולכן חשוב, וחשוב שתשמעו את הדברים הבאים מאיש שמאל שמאמין שהשלום אפשרי. לא יהיה מצב שבמזרח התיכון תקום מדינה פלסטינית ולצידה מדינת כל אזרחיה. ישראל היא מדינה יהודית שתשאר מדינה יהודית, עם סמלים יהודים ומנהיגים, כמו שמעון פרס, שלחמו ונאבקו למען מדינה יהודית. אגב, רק אלו האנשים שיכולים להביא שלום, ע"ע בגין ורבין. אני מקווה שבעתיד הרחוק, והזמן פה משחק תפקיד חשוב, יכולו ערביי ישראל להניף שני דגלים – דגל פלסטיני שמסמל את השייכות התרבותית שלהם, ודגל ישראל המסמל את שייכותם האזרחית, כפי שבכל בית כנסת בארצות הברית אפשר למצוא את דגל ישראל ודגל ארה"ב.

ועוד מילה בנושא זה – אני, הקטן, הייתי בהלוויה של יאסר ערפאת. זה היה אחד הימים המרגשים והרתקים בחיי.הייתי שם, למרות שלפני ההלוויה היו שמועות שארגוני טרור מאיימים לפגוע בעיתונאים ישראלים שיגיעו למקום. בתוך כל הכאוס והמהומה שהייתה ברחבת המוקטעה, ניגשו אלינו אזרחים מן השורה, פלסטינים, לחצו את היד ואמרו לנו בחום – אנחנו יודעים שאתם ישראלים. אין לכם מה לדאוג. באתם להיות איתנו ולהראות את הכאב שלנו. אין לכם מה לדאוג כאן איתנו. בעיני יש הבדל תהומי בין ערפאת ופרס. אני בטוח שבעיני פלסטיני המצב הפוך, אבל סיפרתי את הסיפור הזה כדי להראות את הכוח שבמחווה בשעה שהאחר באבל. מחמוד עבאס הבין את זה. איימן עודה ואחמד טיבי לא.

4. ההר – שמעון פרס בחר להיקבר בהר הרצל, בחלקת גדולי האומה. רעייתו סוניה קבורה בבן שמן. גם בערוב חייהם, נפרדה דרכם. שמעון הלך לבית הנשיא. סוניה נשארה בבית. זו כמובן זכותו המלאה של אדם לבחור היכן ייקבר, והאם לצד אם ילדיו והאשה שחלק איתה את מרבית חייו, אבל כיוון שמדובר בדמות ציבורית, אני מרשה לעצמי לומר שלי, הבחירה של פרס צרמה קצת.

3. האבטחה – קצת שעשעה המחשבה שבדיוק שבעים שנה אחרי אותו פיצוץ, הנסיך צ'ארלס ישן במלון המלך דוד. עוד יותר הצחיק אותי, כשפגשתי בחצות הלילה שלפני הלוויה את הודיה, שהתפקיד שלה ושל חברתה היה לשמור על שלושה מקומות חניה. עשתה בסיסית על חניה, כדי שאיש לא יחנה את הרכב שלו מול המלון. זה באמת נשמע מצחיק, אבל חלילה אם היתה זו מכונית תופת, איש כבר לא היה צוחק. הלווית פרס חייבה את המשטרה וכוחות הביטחון להיערכות שיא תוך זמן קצר, ולהוציא לפועל בזמן אפס את האחד ממבצעי האבטחה המורכבים שידעה המדינה. לזכותם – הם מילאו זאת על הצד הטוב ביותר. הייתה לי הזכות להסתובב בנתב"ג ובירושלים ביממה שלפני, כדי להבין עד כמה העובדה שהכול עבר בשלום, אינה מובנת מאילה. לצפיה בכתבה לחצו כאו: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1212532&sid=126

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s