שיכורים למוות

אני עדיין בסוג של הלם ממה שראיתי בכנרת. הלם תרבות. אני לא לבד. גם יניב הצלם וניר המקליט היו בשוק כשיצאנו מחוף לבנון שעל שפת הכנרת. כלומר – כולנו אוהבים לבלות, לעשן, לשתות, אבל לא כך. לא עד מוות, ומה שקורה שם – מסוכן עד מוות.

יצאנו לכנרת לעשות כתבה על החיפושים אחר שלושת הנערים שנעדרים מאז יום רביעי. שלושה צעירים, בשלושה מקרים שונים, שנסחפו ללב האגם ומאז לא נראו עוד. הכנרת מתעתעת, אכזרית. רגע שקטה, רגע רוחשת. זה לא חדש. כל המומחים גם הסכימו שמזג אוויר כזה, רוחות כאלו, לא נראו באזור כבר כמה עשורים. אלא שהמספר היה חריג – 80 אנשים נסחפו ביום רביעי, שלושה מהם כאמור עדיין נעדרים.

לאט לאט התחלנו לשמוע שלא מדובר רק ברוח. כמעט כל מי שנגע לעניין והיה מעורב בחיפושים, לקח אותנו הצידה ולחש "הם שיכורים. הם נכנסים לים שתויים לחלוטין וכשמתחילה הרוח הם לא יודעים מה לעשות". אחר הסביר שבכנרת יש מדרגה, ורוב הטביעות הן בגובה של עד 2 מטר, אלא שכששתויים – לא מצליחים לתפקד כשיורדים מן המדרגה. אחד השוטרים אמר לי שחילץ כ- 20 אנשים, 17 מהם היו שיכורים. שוטר אחר סימן תנועה של שתיה עם היד כששאלנו מה קרה. "סעו לחופים המזרחיים של הכנרת" לחשו לנו, "מעין גב צפונה, ותראו מה הולך שם". אנשים חששו לדבר בהתחלה, כיוון שבכל אופן – שלושה נערים נעדרים, הסיכוי שהם חיים קטן ולא מקובל לדבר סרה במתים, ויש את המשפחות, ולא בטוח שהם אכן שתו, אבל – חייבים לדבר. הורים ובכלל אזרחים צריכים לדעת מה קורה שם.

נסענו לחוף לבנון, המקום ממנו יצאו שניים משלושת הנעדרים. לפני שאמשיך – הבהרה – אני אוהב לשתות, אני לא נגד. גם אני נסעתי בתיכון לכנרת לכמה ימים, אבל לא כך. על החוף פרושים מאות אוהלים. ליד כל אוהל כמעט רמקול. העוצמה – מחרישת אוזניים. אי אפשר לחשוב. צד אחד של המוח לא שומע מה מתרחש בצד השני. כל בעל רמקול מגביר את הווליום שלו כדי להתגבר על הווליום של האוהל ליד, וכך הלאה. קקפוניה אינסופית. המציל יכול לכרוז, להתריע – איש לא ישמע אותו. שעות אחרי שהיינו במקום עדיין כאבו לנו האוזניים.

הגיל הממוצע: 16 – 25. הלבוש – פחות ממינימאלי והחוף מסריח. מסריח מאלכוהול. הבקבוקים זרוקים, גם האנשים. הם רק מתקרבים ואתה מריח. גפרור מוצת, והאזור עלול להידלק מהאדים. מאות אנשים בחוף, מתוכם עשרות מסתובבים שתויים, והשעה הייתה שתיים בצהרים בלבד. לא "שיכורים קלות". שתויים עד אובדן חושים. כמעט כל אדם שני עם כוס ביד. אחד בירה, אחת ערק, שלישי וודקה. כשהם באים לדבר איתך – העברית עילגת אפילו יותר מן הסטנדרטים המקובלים כיום, שגם הם לא גבוהים. המשפטים לא מתחברים, המילים נעלמות. שוב, אני יודע שאני נשמע כמו מחריב מסיבות בן 100, אבל תאמינו לי – מה שהולך שם מוגזם. 100 מטר מהחוף רואים את הסירות שמחפשות את הנעדרים, עדות לטרגדיה שקרתה שם רק אתמול. הרוח נושבת, עדיין מסוכנת והם נכנסים עם מזרונים למים, כוס משקה ביד. שיקול הדעת טבע מזמן.

er.jpg

לא רק אלכוהול מסתובב שם. עוד חומרים, ולא רק ג'וינטים. ליד החפ"ק היכן שתרכזו כוחות החילוץ והמשפחות הדומעות הסתובב צעיר. מבט אחד הספיק להבין שהוא מודלק. אולי LSD, אולי איזה זבל אחר מאיזו פיצוציה. אמרו לנו שבבוקר הוא היה מסוכן, עד שהיו חייבים לכבול אותו באזיקים. עכשיו הוא סתם מסטול אז שחררו אותו. אמרו גם שבלילה היו עוד כמוהו.

כל מי שמכיר את החופים הללו סיפר שההידרדרות הזו חלה רק בשנתיים שלוש האחרונות. שתמיד היו בחופים סמים, אלכוהול ומסיבות, אבל משהו קרה בשלוש השנים האחרונות. שנחצה איזשהו גבול שהופך את הכל לבוטה יותר, מוחצן ומסוכן פי כמה. אני הרגשתי שהחבר'ה האלה מנסים לחיות בסרט. סרט רע. שהם ראו יותר מדי סרטי קולג'ים אמריקנים, החיקויים הזולים ורווי האלכוהול של אמריקן פאי, ומנסים בעצמם לחיות את החיקוי הזול. זה בהחלט מריח כך. אלא שבסרט אמריקני הכפיל יוצא אחרי שטבע בבריכה של ההורים של החבר העשיר. בכנרת אין כפיל, אין בריכה, ויש רוחות וזרמים.

החוק בישראל אוסר על מכירת אלכוהול מתחת לגיל 18. בארצות הברית הגיל הוא 21, אבל הגיוני שאי אפשר לקחת צעיר ולתת לו ביד נשק או הגה של טנק ובאותה נשימה לומר לו "אבל בירה אסור לך". גם איסור המכירה לא באמת משפיע, כפי שאפשר היה להיווכח מכמות הקטינים שהסתובבו עם משקאות ביד. מזרן ים הוא לא רכב – אין חוק האוסר על שכיבה על מזרן ים או ברווז גומי עם רמת אלכוהול גבוהה בדם, אין גם שום חוק שאוסר על שתיית אלכוהול, וגם לא צריך חוק כזה. שמענו גם תלונות על מספר השוטרים נמוך, ולמה לא מונעים מהם להיכנס למים במצבם – אי אפשר לשמור על כל חייל בחופשה שרוצה לשתות. מה כן צריך? אחריות. אחריות אישית. מושג שנדמה שנעלם מן העולם. תמיד יש מישהו אחר להאשים. צריכה להיות אחריות אישית של אותם צעירם ושל ההורים שלהם. להבין מתי לשתות ומתי לא, ומה עושים ובעיקר לא עושים כששותים, ולא – זה לא רק "אם שותים לא נוהגים". רשימת הלאו ארוכה יותר. הורה צריך לדעת שאם הילד מבקש לנסוע עם החברים לכנרת – זו לא הכנרת של ילדותו מלפני 20 שנה, זו אפילו גם לא הכנרת של לפני 5 שנים. זה משחק אחר – ואם הילד לא אחראי מספיק שלא ייסע. עדיף שהילד יבכה לילה אחד, אמר אורי, דודו של אחד הנעדרים, מאשר לבכות כל החיים.

לצפיה בכתבה לחצו כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1241660&sid=126

  1. איתי – זה הזמן לנצל את כוחך בתור איש תקשורת ולשאול את השאלות הקשות, לא לנפנף את זה בתור תופעה. לשאול את המשטרה על יכולות האכיפה שלהם, ואם בכלל מתבצעת אכיפה, לשאול את רשות ערים כנרת למה לא אוכפים חוקי רעש ולמה אנחנו בעלי המשפחות לא יכולים להגיע לחופים האלה בגלל שלכל ילד שני יש רמקול, למה לא משנים את החוק כך שאחזקת אלכוהול מתחת לגיל 18 תחשב עבירה ולא רק מכירתו?
    להציג תופעה זה נחמד אבל זאת לא עיתונאות חוקרת. כדי לעשות שינוי צריך להיכנס בזה בכל הכח.

    • הוא בדיוק כתב שדי, מספיק להאשים אחרים. אחריות אישית היא אישית. לא את הכל אפשר לאכוף, צריך להעיף כאפה להורים ולהתחיל לחנך את ההורים שיחנכו את הילדים.

      • הגיע הזמן ״להוריד את הכפפות״ ולדבר גלויות, בלי פוליטיקלי קורקט, לקרוא לילד בשמו: רבים מהצעירים שאנחנו מגדלים הם חסרי חינוך, חסרי השכלה, חסרי – תרבות, חסרי ערכים.
        אני רואה את המראות האלה כבר שנים רבות: בקר בקר על חוף הים בתל אביב, לפני שמגיעים מנקי החוף, רואים את השאריות של בילוי הלילה שעיקרו משקאות אלכוהוליים ו…לכלוך.
        אין לי עצות טובות, כי אני לא רואה מי יחנך את ההורים ואת המורים, שגם הם תוצר של מערכת חינוך, שבה הילד במרכז ו״אושרו״ הוא מעל הכל, חינוך של ״אני ואפסי עוד״, חוסר גבולות, היעדר משמעת, הכל מותר והכל מגיע.
        מי ישנה את כל זה?!

    • כתבה מצוינת וחשובה !

      מקווה שהמשטרה מקפידה להיות קפדנית.
      לא מקנאה בשוטרים שבאמת עובדים קשה.
      לפי התיאור שלך – האסון הזה רחוק מלהפתיע.

      משבחת אותך על התיאור החשוב הזה, מתוך ה'זירה'. נדמה לי, שלא הרבה הורים יודעים[או מתעניינים] מה עובר על הילדים שלהם אי-שם בחופי-הכנרת.

      כעיתונאית, מצטרפת לדויד, שמדבר על הכנת-כתבת-תחקיר מעמיקה ובועטת, אשר מפנה שאלות נוקבות אל הגורמים המתאימים וגם אל הציבור.

      • חשובה המודעות לנזקים העצומים ,וחשובה הפצת הסכנת הצפויות ממנה .צריך חינוך להכרת גבולות ושליטה עצמית , לקיחת אחריות על מעשים ,שיקול דעת ,ויכולת חשיבה עצמאית לעומת היגררות אחרי "העדר ".חשוב לתת מטרות ותכנים חיוביים שירצו להשיגם -ספורט ,אהבת הארץ ופעולות לחיזוקה ,התנדבויות בקהילה כגון צופי אש ,מד"א שיטור כהילתי,עזרה לגופים שונים -,וכו' . כמו שלנו המבוגרים חשוב למצוא משמעות לחיים -כך גם לצעירים חשובה מציאת הדרך
        שתבטא את נטיותיהם וכישרונותיהם שיוביל אותם בדרך חייהם .

    • אני שואלת איפה ההורים של הילדים שמגיעים לשם אני חושבת שההורים אשמים בכל מה שקורה הם מקילים ראש ועושים את עצמם שלא רואים ולא שומעים או לחילופין הבן שלי לא כזה,או לא יעשה דבר כזה הורים תפכחו את עינכם שתיה זה לא צחוק שתיה מביאה לסמים אם לא עוצרים ולא יודעים מתי להפסיק חד וחלק ממש הלב נצבט מה שקורה פה במדינה כל הנוער שאין לו גבולות ..עצוב הנה שלושת הנערים שסתם סתם מתו אם הוריהם היו מסברים להם את מה שצריך להסביר לילד זה לא היה קורה צר לי שאני אומרת …..אבל הורים יקרים אל תקלו ראש ………

      • שלום לכולם אתן לכם תשובה כהורה .
        בן שלי בן ה17 נוסע לחופים אילה כבר יותר מ7 שנים לא "אלכוהול ולא סמים"
        נחזור לאחריות המשטרה שתמיד תגיד שאין לה כח אדם ותחפש תירוצים ומתנדבים .
        לזוג שוטרים "רגלי" בכול חוף צריך לצרף שוטר צבאי .
        חייל בחופשה שתוי או מסומם יחזור מיד לכלא הצבאי .

  2. חברה תתעשתו.
    המדינה שלנו מגבה את הכל וזורה מלח על עיניכם.
    כשההורים רוצים להציב את הגבולות לילדיהם "היקרים", אותם ילדים למדו לנטרל את הסמכות ההורית בעזרת המשטרה תוך המצאת האשמות של אלימות וכו' על ההורים המסכנים.
    התעוררו אחים יקרים! ידינו כבולות באזיקים של ממש!!!.
    דעו לכם שהכל מתחיל מהראש.
    רוב ככל הורים יודעים היטב להציב את הגבולות הנכונים לילדיהם לאור נסיונם הטוב והמר, אך המדינה המרושעת הזאת מונעת בכל תוקף מהורים למנוע את ילדיהם מהתדרדרות לתהום הפעורה תחת ילדיהם.
    וכך בד"כ התרחיש: הילדים נחושים על דרכם הבזויה, וכאשר הם רואים את עצמם מול מחסום ההורים האומללים, הם מגישים נגדם תלונה במשטרה. ההורים מוזמנים לחקירות משפילות כמבחר המין העברייני, עוברים טראומת חיים, ומקבלים המלצה שלא להיות מעורבים בחינוך הילדים.
    כמובן מערבים את הרווחה, ואלה אוטומטית מאשימים את ההורים בהיעדר תפיסה חינוכית מתאימה ושולחים אותם להדרכה הורית אשר בסיומה הם צריכים לקבל את ילדיהם כפי שהם.
    כן כפי מה שהם – ערסים, עבריינם, מסוממים, שיכורים וכו'.
    ההורים המסכנים או שהם מתים מצער, או שהם בהשרדות מול המערכת והמציאות שנכפתה עליהם.
    והילדים – ממשיכים "לחגוג" עליהם באדישות מופלגת ולעשות ככל העולה על רוחם באין מפריע. ממש רצח הורים מכל הכיוונים.
    אבל, לפתע גם המשטרה ובתי המשפט עומדים חסרי אונים במערכה זו. ומדוע???
    כי נטלו מההורים ברגעים הראשונים והמכריעים את סמכותם אשר בכוחה בלבד היה אפשר לבלום את המציאות הנוראה הקיימת.
    ואז, צריך לפתוח כמובן מרכזי חירום ובתי פנימיה מיוחדים כדי לקלוט את הילדים במצוקתם, ולהכניסם למצוקת יתר.
    חכמי חלם!!! עד מתי???
    אלה שם בכנסת – עליכם לפעול מיידית להחזרת הסמכות ההורית וללוות בגיבוי מלא ובכל מחיר את ההורים בבלימת התדרדרות ילדיהם בעזרת בתי המשפט, המשטרה והרווחה. ראו לאן הגענו!?
    עד שמצב זה לא ישתנה, אתם עוד תראו אסונות כבדים מנשוא.

    • לצערי כמה שזה נכון….
      ההורים איבדו היום מהסמכות שלהם
      את הכבוד העצמי שלהם
      לא נותנים להם לחנך
      כשהורה מכה, לא לשם אלימות אלא על מנת לחנך, הופכים אותו למסוכן ועבריין…..
      מפה הדרך קצרה לאיבוד שליטה על הילדים…..

    • אז הדרך לחנך את הנוער היא אלימות?? באמת? זה הכלי היחיד? יש כל כך הרבה כלים אחרים ואפקטיביים הרבה יותר. זה כלי שעבר מן העולם ולעולם לא היה צריך להתממש. אנשים שבאמת אכפת להם ילכו וירכשו את ההדרכה כדי למצוא את הדרך. אף אחד לא אמר שזה פשוט. אבל אלימות היא מחוץ לחוק לא לחינם.

    • כל הכבוד להורים המודאגים.
      מה לעשות שמאז קום המדינה לא היתה לנו ממשלה כל כך גרועה. אומרים שהדג מסריח מהראש,אין פתגם יותר נכון המתאים למציאות במדינה.הממשלה חיה בעולם אחר,לא מתחברים לחיים השוטפים.לא מעניין אותם כלום,לא הנכים לא מצוקת בתי החולים ומצב הבריאות,ועוד נושאים דחופים לרווחת התושבים,אז זה לא פלא שלא מעניינת אותם אכיפה על חוקים,אני יליד הארץ ועברתי את כל המלחמות, ונימאס לי ,וזה לא פלא שצעירים בורחים מפה.

      • אני שואלת איפה ההורים של הילדים שמגיעים לשם אני חושבת שההורים אשמים בכל מה שקורה הם מקילים ראש ועושים את עצמם שלא רואים ולא שומעים או לחילופין הבן שלי לא כזה,או לא יעשה דבר כזה הורים תפכחו את עינכם שתיה זה לא צחוק שתיה מביאה לסמים אם לא עוצרים ולא יודעים מתי להפסיק חד וחלק ממש הלב נצבט מה שקורה פה במדינה כל הנוער שאין לו גבולות ..עצוב הנה שלושת הנערים שסתם סתם מתו אם הוריהם היו מסברים להם את מה שצריך להסביר לילד זה לא היה קורה צר לי שאני אומרת …..אבל הורים יקרים אל תקלו ראש ………
        מה קשור ממשלה למה שקורה מותק זה ההורים אשמים חד משמעי

    • מזמן לא שמעתי או קראתי מילים מעוותות מציאות כמו שכתבת כאן. כל כך אפייני להורה ישראלי להאשים את כולם ולא את עצמו. ׳מדינה מרושעת׳? מדינה היא לא אנוש- אין לה אופי. התכוונת אולי למדיניות. אבל גם בזה טעית. ילדים שהולכים לגיש תלונה במשטרה הם ילדים שהציבו להם מעט מדי גבולות ומאוחר מדי, בעיקר מאוחר מדי. אי אפשר ל יתעורר בוקר אחד כשהבן שלך בן עשר ולהתחיל להציב לו גבולות. זה מתחיל מגיל אפס ונמשך במאמץ מתמשך לכל אורך הילדות והבגרות ונתקלתי (כאשת חינוך) במעט מדי הורים שיודעים להציב גבולות בצורה נכונה ועקבית.
      אסיים בנסיונו האישי עם ילד שעבר טראומה וכמעט נסחף לחברה הלא נכונה שעלולה היתה להביא לכוון של אלכוהול וסמים ודווקא משטרת ישראל והכרייה סיעו למשפחתנו להחזירו למסלול תקין ובריא. שום מדינה ואף בית ספר או מורה לא יעשו את העבודה שלכם הורים. רק אתם, רק אתם. ותצליחו ביום שתפסיקו ליצר לעצמכם תרוצים

      • לצערנו הרב אין בית אשר אין שם מת.
        ההורים מחנכים כנדרש, ודווקא אלו הילדים בני טובים המה.
        ואני חוזר ומדגיש – הסיבוב הזה של הילד/ה אורב בכל פינה ובכל עת.
        אני מקווה שתדעו להתמודד עם זה לכשזה יגיע אל סף ביתכם.
        אז תבינו כי הורה צריך גיבוי מלא משלטונות החוק בנוסף לחינוך הקונבציונאלי שהוא מקנה בביתו, כדי להחזיק את ילדיו בליווי צמוד של כל הגורמים ובכל מחיר.
        בהצלחה.

    • שטויות במיץ! פעם לפני שנים רבות הייתי בהרצאה של רולידר לגבי חינוך ילדים ואני לא אשכח משפט שאמר: ילד שתחנכו בגיל 6 יהיה הרבה יותר קל לחינוך בגיל 16. היום ממרום גילי אני יכולה לומר שהוא צדק ב 100%.
      ולא, לא מדובר על שום חינוך מסוג שצריך לגרור התערבות משטרתית. מדובר על חינוך מהסגנון של סופר נני, רולידר או עיקרון דומה, כולם בעצם מדברים על אותו דבר. חברים יקרים, החינוך מתחיל מהבית!!!!!
      גם אני לא למדתי להיות הורה כשנולדו לי ילדי, גם הילדים שלי ממש לא מושלמים אבל הם טיפה יותר ממושמעים. טיפה. וגם התקשורת שלי איתם למרות גיל ההתבגרות טיפה יותר טובה משל החברים שלהם והוריהם. ממש טיפה. ולא, לא צריך יותר מזה.
      צריך כהורה לקחת אחריות ולהגיד, אני לא יודע לגדל ילדים, אני אקרא, אלך ללמוד, אעשה מה שצריך. אני קוראת כאן לכל ההורים דווקא של הילדים הצעירים יותר לנצל את המומנטום ולזכור שילד שתחנכו בגיל 6 יהיה הרבה יותר קל לחינוך בגיל 16.
      כי אם לא, הילד שלכם ישא בתוצאות של החינוך שלכם, בסך הכל הילדים במקרה כזה הם בהחלט סוג של קורבנות.

    • צודק לחלוטין, זה בדיוק המצב.
      ההורים פוחדים מהמשטרה, שממהרת לקחת אותם לחקירה, ולקחת דגימות רוק וכו, על כל שטות של ילד מתלונן.
      אז ההורים כבר מעדיפים להתעלם ולא להסתבך עם תיקים פליליים.

    • כל מילה בסלע ואמת לאמיתה, היום להורים כמעט ולא ניתנת האפשרות לכפות משהו על ילדיהם, במיוחד על בני הטיפש עשרה

      • ודאי שאפשר לנטרל, הנער רוצה נייד שיעבוד עבורו.
        אפשרי – יוצאים לבלות ב 2300 חוזרים הביתה. וכדומה.
        הורה הוא לא חבר של ילדו, הוא הורה/מחנך/תומך/אוהב ולא חבר-
        יש לי הרבה טיפים להורים, האם יישמו?
        הנער/נערה הם המראה של ההורים-נא לא להאשים איש רק את עצמכם.

  3. מסכנה הכינרת שצריכה לספוג ללא הרף את תרבות הערסים הבבונים. תרבות הקריוקי והמנגל והמוסיקה המזרחית.
    הלכה לנו הכינרת!

  4. מה תגיד לבחור בן 20 ומעלה ?? לא תיסע תשאר בבית ,תהיה ליד אמא. אחרי שהספיק להיסתובב בעולם??
    נו מגוכך.
    פשוט לא לסמוך על אפחד בזמן שיש אלכהול ולא משנה איפה בארץ .
    רק להגביר כוחות שיטור ,ובמקרה הכי גרוע לסגור את חופי הכסף ומאידך חופי הסמים והאלכוהל.
    בע"ה שיסתיים הסיפור עם הנעדרים בדרך נס …

    • מה תגיד לבחור בן 20??? אתה רציני? אם התחלת לחנך אותו בגיל עשרים באמת מאוחר מדי, אבל אם עשית את זה כל חייו הוא לא רק יקשיב לך, הוא מלח תחילה לא יחשוב אפילו לעשות את המעשים האלו…

  5. בדקת אם הם ידעו לצוף לשחות?, כי אם לא אז זה גיבוב שטויות במיץ, שום שתיה ושום סמים ושום בטיח, פשוט קורבנות של האגם המסוכן, וחוסר מודעות לכח המים והזרמים.

  6. למה המדינה לא מפעילה את החוקים שקיימים בעולם.
    פה בארצות הברית. אם אדם נתפס עם בירה ברחוב. קנס של 170 דולר. נתפס על החוף. גם קנס. וגם מגורש מהחוף. ואם נתפס עם אלכוהול מעצר וקנס גבוה. ולא קיים מכירה בקיוסקים. אך ורק במקומות מיוחדים.

    • בארה'ב… האלקוהול בקרב בני נואר הוא תועה הרבה יותר קשה שלא לדבר על כמות ההורגים מפשע ברחובות… אז מה אתה מבלבל במוח על אמריקה?!

  7. ההורים, איפה לעזאזל ההורים?
    לא הממשלה, לא המשטרה אפילו לא טראמפ "האגדי"
    אבל איפה לעזאזל ההורים?
    עשיתם ילדים, זה לוקח 5 דקות אבל לגדל ולחנך לוקח חיים שלמים ומחוייבות שלא נגמרת!
    אז איפה אתם כשצריכים אתכם, איפה???

  8. אין שום קשר בין גיוס לצבא לשתיית אלכוהול. הרי גם בארצות הברית, מי שמגויס עדיין לא רשאי לקנות אלכוהול עד גיל 21.זו טענה אווילית וממש חבל שהיא עלתה, כמו עשב שוטה, בכתבה יחסית סבירה. מה שקורה בשנים האחרונות זה שפשטנו רגל מבחינת מוסר, חוק ואכיפתו. לאף אחד כבר לא איכפת מהסביבה שלו ומהסובבים אותו (רמקולים מחרישי אוזניים, אמרנו?). אין אכיפת של החוק בגלל אוזלת יד של כל המערכת, משטרה ובתי משפט (דוגמא מצויינת היא של ילדים בני 12 שנוסעים על אופניים חשמליים בכל מקום), ההורים- לא מתמודדים ומסירים אחריות (מספיק להקשיב למשפחות של הנעדרים בכנרת) אז כולם חוגגים.
    הייתי באזור עם הילדים לפני החג- הם מאוד רצו לישון על הכינרת אבל זה היה בלתי אפשרי- הבריונות השקטה (או לא ממש שקטה), השתלטה לנו על החיים- כמו בעוד הרבה מקומות אחרים (מגרשי כדורגל כדוגמא). אנחנו הפכנו להיות מדינת עולם שלישי, הבעייה שהראש שלנו טמון עמוק עמוק בחול ואין אף ילד שיכריז שהמלך עירום.

  9. אני מהאזור ותמיד היו בחופים הבעיות האלה אבל לאחרונה אין מספיק אכיפה אנחנו בעבר בתור הורים היינו מתנדבים בחופים לשמור על הילדים שלנו ועל אחרים היה גוף של הורים דמועצה אזורית גולן וההורים של הילדים מהאזור אירגנו והם היו יורדים בחגים ושבתות לדבר עם צעירים לשמור עליהם מין סיירת הורים
    למיטב ידיעתי היום אין את זה והכינרת כבר לא של המועצה המקומית
    כדאי מאוד להכניס למודעות של מי שאחראי עכשיו על הדברים כי יש שם המון המון סמים אלכוהול וגם הטרדות למיניהן

  10. כמה זה נכון לצערי
    הדור הזה דור מגעיל
    דור שלא ידע את יוסף !!!
    במעאכת החינוך חייבים לקחת נושא זה ברצינות ולהכניס לתודעה של הדור הזה שאפשר ליהנות בלי אלכוהול או מעט אלכוהול
    והממשלה במקום להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק ופשוט להחמיר עם שתויים לא רק בנהיגה נלחמת באנשים שמעשנים גראס שעד כה לא הוכח שגורם נזק כלשהו ולאדם ובטח לא לסביבה !
    פדוט מצער לראות איך הדור הזה מתדרדר

  11. קורה משהו שלילי לילדים מרגע התבגרותם וזה מתחיל בתוכניות טלויזיה, החשיפה יומיומית, בסדר עדיפויות, בכבוד בכביש ןלמבוגרים. משהו אבד לחברה שצריך להחזיר בעדיפות עליונה לפני הבטחון כי אלה האנשים שמחר ינהיגו את המדינה וימשיכו להשפיע, כואב הלב לראות את ההשתלה כי אוייבנו מסתכלים וצוהלים משמחה אבל אנחנו מסתתרים אחרי אמירות כמו הטכנולוגיה הטובה בעולם וטפיחות שכם עצמיות. צריך להוריד את המשקפיים הוורודים ולהפשיל שרוולים ולטפל הנוער מילגותו והלאה ולהכין תוכניות חירום להתחתן, כולל מתנה בה ים, תוכניות למסגרות מתאימות לעזור להורים עובדים וכו'……

  12. החינוך של פעם, החינוך הכי טוב
    נכון, ההורים היו מרביצים לנו.. ואנחנו לא הבנו שזה לטובתנו… והיום ההורים של היום מנסים להיות יותר קוליים עם הילדים. התוצאה? הדור שאנו רואים כיום.
    אין כמו הזמנים של פעם! אולי התקדמנו בדברים בחיים אבל כבני אדם אנחנו חוזרים לאחור, כברברים!!!שמשון

  13. זו הברירה הטבעית.
    אין צורך ואין מקום להפריע למי שרוצה להיכחד…
    טימטום מסוג זה שמסתיים בטביעה, זו תרומה חיובית למאגר הגנטי.
    מה עדיף? להציל אותם ולתת להם להתרבות?!

  14. לפני מספר שנים עשינו קמפינג בעלי, אני ושני ילדי ,בכינרת בחוף מוסדר למשפחות, בלילה האחרון עברנו לחוף לבנון לבקשת אחותי הצעירה שהצטרפה אלינו. החוויה הייתה מזעזת ביותר. נדמה היה שהחוף מנוהל ע"י עבריינים ואין עם מי לדבר ולאן לפנות במקרה של צרה. התיאורים שאתה מתאר הם מדויקים. בשעה 3 לפנות בוקר החל ריב בין שתי חבורות נוער, יצאתי מהאוהל ומצאתי עצמי בתוך המולה של בחורים שתויים, מקללים , שוברים מכל הבא ליד והבנתי שאם לא אתערב המצב ידרדר לידי אלימות ואולי רצח. נכנסתי ביניהם ללא פחד והתחלתי לדבר עוד ועוד, בתוך הטרפת והאלכוהול פתאם שמעו קול הגיוני שמנסה להרגיע ולהפריד. בסופו של דבר הם הסכימו כל אחד לפנות לכיוונו אך החוויה המפחידה נשארה חקוקה חזק, ובעיקר בשל הידיעה שאין שם שום גורמי אכיפת חוק. בשעה 4 בבוקר קבוצות שלמות נכנסות למים – ואיך לא יטבעו? נדמה שהחוף מנוהל ע"י עבריינים וככה נכון להתנהג שם. אנחנו היינו השונים, אני הייתי ההזויה שהעזה להתקרב ולא עמדה כמו כולם מהצד. בבוקר, עם מתקפת הרמקולים והמוסיקה מחרישת האזניים יצאנו משם , אפילו לא העזנו להיכנס לשירותים. הטינופת שהייתה שם והאווירה הדוחה – זההגר פשוט מזעזע שהחוף הזה עדיין קיים ולא נסגר. המקום הזה איננו חוף קטנטן וברור לי שהרשויות מבינות היטב מה שקורה שם והעובדה היא שבחופים אחרים אין התנהגות פורעת עד כדי כך, לדעתי החוף הזה שבעיני הנוער נחשב "אין" הוא במשך שנים מהווה סכנה ברורה וידועה לכל הגורמים שמעדיפים להמשיך לתפעל אותו משיקוליהם הם.

  15. ההורים אחראים יחד עם הנוער ויותר ממנו. האם לומדים לקח? לא!!! כולם שם בטוחים שלהם זה לא יקרה.
    ויש קשר ישיר להתדרדרות הכללית בחברה. בהרצאה.בשימת קצוץ על האחר והמוסדות.
    אז שישלמו את המחיר ולא יחפשו אשמים במשטרה,המצילים,ברוח,במים או המזרון.

  16. חינוך חינוך ושוב פעם חינוך.
    הכל מתחיל מהבית וממה שההורים מעבירים לנו בירושה…
    וכן אנחנו דור מזויין…!

  17. אין שום קשר לאלכוהול !!!! הכנרת היא אגם עם סכנת טבעיה רצינית. הכנרת היא מטעה. ביום ההעלמות של השלושה היו 40 חילוצים של אנשים שנסחפו ברוחות וכמעט טבעו.בגלל שזה לא ים גדול והיא נראית רגועה יש אשליה שזה כמו בריכת שחיה ,לא מסוכן מבחינת גלים או זרמים. בפועל הכנרת היא מלכודת דבש, מלכודת מות .כשמתרחשת רוח מזרחית נוצרים גלים וזרמים ,הגלים סוחפים את המתרחץ למרכז האגם והזרמים מושכים אותו למעטה. העוצמה והמהירות הם מעל לכוחות אנוש להתנגד ולהנצל.הרוחות כשמגיעות הופכות את הכנרת תוך דקה או שתים מאמבטיה שלוה למלכודת מות. כל זה ידוע מאז ומעולם ואנשים נסחפו בכנרת וטבעו למות גם לפני 70-60-50-40-30-20-10 שנים. גם אדם פיכך לחלוטין לא יצליח להחלץ ממלכודת המות הזאת.
    הפיתרון הוא קודם כל מודעות .צריך ללמד בבתי ספר כמה הכנרת מסוכנת .צריך לפזר שלטי אזהרה בחופי הכנרת. ומעל הכל, כשהשירות המטאורולוגי מודיע על התקרבות רוחות מזרחיות חזקות צריכה המשטרה ומנהלת הכנרת לסגור את חופי הכנרת, לפנות את המתרחצים, סירות שיטור במים ,מסוקים מעל, רמקולים מזהירים ,כמו שברדיו ובשטח מזהירים מטיילים מפני שטפונות בנחלי הדרום כשמתחיל גשם חזק במדבר יהודה ובערבה.
    יש כאן שאננות ורשלנות שיטתית ששוב ושוב עולה בחיי אדם. המות אורב לבני אדם במקומות בלתי צפוים ותופס אותם בשניה,אבל כאן זה צפוי וידוע לרשויות המדינה.
    15.417. 16:05:
    תוספת לאור התגובות:
    ומה עם צונמי ? קורבנות הצונמי באסיה ב 2004 זה גם בגלל האלכוהול ? ( הערה צינית ,לא השוואה).
    ביום האסון נסחפו גם אנשים שלא שתו אלכוהול, היו 40 חילוצים. כמו כן אין כל הוכחה ששלושת הנעדרים שתו אלכוהול. זה השערה שנובעת מסטריוטיפים על צעירים ( נכונית חלקית) ואולי אף גזענות….
    אם זה בגלל האלכוהול למה זה לא קורה כל יום? אלכוהול יש כל יום. במקרה זה קרה בגלל האלכוהול ביום בו היו הרוחות החזקות

    • מי שנכנס לכינרת על מזרון ים הוא חסר אחריות. אם גם יש רוח, אם הוא לא שוחה משהו, ובפרט אם הוא שיכור זה כבר חוסר אחריות שגובל בטמטום מוחלט.
      אני גם הייתי בכינרת כשהייתי בתיכון והייתי שותה ומעשן, אמנם האווירה היתה שונה- פחות בידורית ויותר גיטרות, הרבה ישיבות גדולות של נוער, יותר צ'יל מאשר התקרחנות שלוחת רסן…
      למזלי היתה לי תחושת האחריות כדי לא להיכנס למים מסטול ולא להשתתף בקטטות

  18. הדבר הכי נורא הוא שהמשטרה מאפשרת את זה ולא רק שם.
    בכל מיני מקומות נסתרים בארץ בתוך יערות,המשטרה יודעת ולא פושטת על האיזור ולא עושה דבר,בתוך כל הבאלאגאן ישנם גם מעשי אונס ויותר מכך חלק מהנערים והנערות שלא באמת יודעים לשתות סובלים מהזיות ומגיעים למצבים נפשים קשים.
    חשוב שהכתבה הזו תגיע לעוד אנשים ובעיקר לגורמים מוסמכים!
    אמא שבתה נפגעה

  19. בסופו של יום, אלכוהול לא הולך להיעלם מהעולם הזה – זה לא הולך לקרות – כך שלדעתי האישית, הדבר האחראי באמת שהורה/ים יכולים לעשות זה לחנך את הטינאייג'רים על אלכוהול ולהפוך את הבית לסביבת התנסות בתוכה – איתם. כן. לשתות עם הילדים. בדיוק. כשהשליטה בידיים שלכם וללמד אותם איך עושים את זה נכון, ממה להמנע, מה לא לערבב ומתי לעצור. כי זה יקרה. כי אין טעם להתמם. וכי ככה מנטרלים את הקסם מהאלכוהול ה"אסור". בכיתה ט' זה מגיע כך או כך, אם לא בז' כבר כיום. דיאלוג פתוח על ה"איסורים" של השנים האלה יכול לחסוך להורה את הנסיעה הטראומטית למיון בשבת בבוקר כשבת ה-14 שלהם על סף קומה אחרי שני בקבוקי וודקה ב-30ש"ח. ספרו לילדים על הנגאוברים, על שלשולים, על בחילות של יומיים אחר כך – לא (רק) כדי להפחיד אבל כדי להביא אותם למסיבת כיתה חכמים מספיק כדי לדעת מה הם עומדים לעשות – ואם הם מועדים, וזה לגמרי בסדר למעוד – לדעת שבמצוקה שלהם הם לא צריכים לשקשק להרים טלפון לאבא ו/או אימא ואז גם "לצאת מארון השתייה."
    דעתי האישית בלבד ועל סמך ניסיון משפחתי.

    • הזוי ומגוחך…
      אז כל דבר שאני רוצה שילדי ימנעו ממנו, אני צריכה לשכנע אותם תוך כדי התנסות?
      אם לא כדאי לקחת סמים אז אולי נריץ איזו שורה בסלון בבית ביחד כדי שנראה מניסיון אישי כמה זה רע?
      לא כדאי לנסוע בלי קסדה על אופנוע במהירות 200 קמ"ש – אז בואו נצא ביחד לכביש החוף ונבדוק ביחד למה לא כדאי…

      מה שצריך זה לחנך ילדים תוך כדי מתן דוגמא אישית ומגיל מאד צעיר.
      ככה הילדים ילמדו מה ההתנהגות הנכונה והרצויה וגם ילמדו להעריך את הסמכות ההורית.
      אני לא תמימה ואני עדיין זוכרת את מרד הנעורים שלי… יש הרבה דברים שההורים שלי לא יודעים שעשיתי… אבל כל מה שעשיתי היה בתוך מסגרת סבירה של השתטות נעורים ולא היו מעורבים בזה סמים או אלכוהול (לא ברמה מופרזת ולא בגיל צעיר מדי).

  20. ארוך אבל שווה לקרוא עד הסוף נכתב ע״י מורה בתיכון קוגל בחולון:

    אז לא, לא נחרדתי, לא הזדעזעתי ולא הופתעתי. לא. קראתי את הכתבה של איתי ורד ׳שיכורים למוות׳ על מה שקורה בכנרת, בחופים. על הילדים השתויים, המעושנים, המסוממים. הוא הזדעזע. אני לא. הם לא אשמים, הילדים האלה. זה אנחנו, ההורים שאיבדנו את הדרך. זה הכל שלנו וזה הכל מעשה ידינו.
    פעם, כשהייתי סטודנטית צעירה, שאל אותנו אחד המרצים, ׳אז מה לדעתכם יותר משפיע, הבית או הסביבה/החברה׳. נתבקשנו להציג את עמדתנו, לנמק ולהציג מחקרים התומכים בעמדתנו. אני זוכרת שטענתי שהבית הוא ורק הוא המשפיע, אולם הייתי במיעוט. מידי פעם שיניתי את דעתי וטענתי כי לסביבה חשיבות רבה יותר, אולם במהרה חזרתי לעמדתי הראשונית, הבית. הבית הוא ורק הוא. הערכים שאנחנו מקנים לילדים שלנו, האיך שאנחנו מדברים ומתנהגים. המודלינג. הילדים שלנו מסתכלים עלינו, על מי ועל איך שאנחנו וזה נצרב. נצרב להם ב DNA.
    אז אל תדברו איתי עכשיו על הלם, על בושה, על איך זה קורה, על שוק ועל תדהמה. זה היה מונח לפתחנו ועכשיו זה מתפוצץ לנו בפרצוף. מעשה ידינו.
    כשאתם בחוף הים, תפקחו את העיניים ותסתכלו. תסתכלו על ההורים האלה ש׳פותחים שולחן׳ מלא באלכוהול, אין שם כלום, מלבד אלכוהול. אה כן, יש שם פיצוחים. שנזרקים על החול. המון אלכוהול. כמויות. תשתו הורים יקרים, תשתו, חם בים, תשתו, רק אל תשכחו שהילדים שלכם צופים בכם, מפנימים ויתנהגו בדיוק כמוכם, עם שדרוגים.
    כשאתם נוסעים בתחבורה ציבורית, תפקחו את העיניים ותראו את ההורים שלא יקומו בפני שיבה, לא יפנו מקום לאישה הרה. תסתכלו על אלה שמדברים בקול רם בסלולר, כאילו כל העולם צריך לשמוע את בעיותיהם. תסתכלו עליהם, הם שם. הם עושים זאת בפרהסיה ואף אחד מאיתנו, אבל אף אחד מאיתנו, לא מעיר, לא מעיז להשמיע טון אחר.
    כשאתם בסופר, תסתכלו עליהם. הם שם. לא מסוגלים לעמוד בתור, צועקים, מדברים בחוסר כבוד לקופאית, דוחפים, עומדים בקופה המהירה עם חמשת אלפים מוצרים. תסתכלו עליהם, הם שם, והילדים שלהם איתם, צופים בהם, לומדים.
    כשאתם נוהגים בכביש, תסתכלו עליהם, הם שם. נוהגים בפראות, חותכים נתיבים, צופרים, לא נותנים זכות קדימה, עוברים ברמזור אדום כשלצידם ילדיהם. תסתכלו עליהם, הם שם.
    כשאתם יושבים במסעדה, תסתכלו עליהם, הם שם. מדברים בחוסר כבוד למלצר/ית, מחזירים למטבח מנות על גבי מנות, מבקשים פיצוי ועוד פיצוי, כאילו בעל המסעדה נועד לשרת אותם ורק אותם. תסתכלו עליהם, הם שם. והילדים לצידם.
    כשאתם יוצאים לבלות במועדון, כן מותר לבלות במועדונים, תסתכלו עליהם, הם שם, כמה הם שותים, איך הם שותים, איך הם מתנהגים, באיזו שפה הם משתמשים. תסתכלו עליהם, הם שם.
    כשאתם מחפשים חניה, תסתכלו עליהם, חונים במקומות של נכים, על אי תנועה, מפריעים לסביבה, תסתכלו עליהם, הם שם, כי כולם נועדו לשרתם.
    כשאתם באסיפת הורים בבית הספר, תבקשו מהמורה של הילד/ה שלכם שתראה לכם את הוואצ שלה. תראו כמה הכפשות היא סופגת, כמה עלבונות, איך הורים מדברים אליה, כאילו היא אשמה בציונים הנמוכים של הילדים שלהם, בחוסר החינוך שלהם. תבקשו ממנה שתספר לכם על הדמעות שהיו לה בעיניים כשהורה כותב לה ׳יא בת זונה בגללך הבן שלי נכשל בבגרות׳. כן בטח בגללה. ורק בגללה. הוא רק ׳שכח׳ לציין שהבן שלו בכלל לא מגיע לביהס, נכשל בעשרה מועדים, וידיעותיו בעברית מקבילות לתלמיד חלש בכתה ג׳!
    כשאתם עוברים ברחוב ורואים את מנקה הרחובות, תסתכלו עליהם, הם שם. זורקים את האשפה על הרצפה ולא בפח, מטנפים ומזהמים את הסביבה, כי יש מי שינקה אחריהם. הם שם. והילדים שלהם לצידם. רואים ומפנימים.
    כשאתם תומכים בהשתמטות של הילדים שלכם מהצבא כי ׳מה עכשיו לבזבז שלוש שנים כשהוא יכול לעשות כסף׳, כשאתם תומכים בזה, לא מגנים את זה, כי יש אחרים שיתגייסו ויתרמו וילחמו ויהרגו, זה מזעזע וזה יבוא לכם לפרצוף.
    ואני יכולה להמשיך עד בלי סוף!
    אז אל תדברו איתי עכשיו על הלם, הפתעה, שוק ותדהמה. הורים יקרים, זה שלכם. אלו הילדים שלכם, הבאתם אותם לעולם לא רק כדי להלביש אותם במותגים ולשרת אותם, אלא כדי לחנכם ולהיות אזרחים מועילים לחברה.
    אז תראו לבן שלכם איך מדברים למורה. תראו לבת שלכם שלא יושבים עם רגליים על השולחן ולועסים מסטיק כמו בהמה. תראו לבן שלכם, איך עומדים בתור, נוהגים, מתייחסים לנותני השירות. תראו לבת שלכם שאפשר להנות גם בלי אלכוהול וסמים.
    צר לי אמא יקרה, אם הבת שלך, בת 16 וצריכה להיות זו שאומרת לך ׳אמא די כמה את שותה׳ כשאת מתדלקת את עצמך לפני יציאה למועדון, קצת איבדת את הדרך, אמא.
    אם אתה אומר לי ׳אבל מה את רוצה מה אני יעשה (יעשה-ציטוט מדוייק) הוא לא מקשיב לי׳. יש לך בעיה קשה, אבא. הוא לא מקשיב לך כי אתה לא מנסה אפילו. כי אין לך כוח לחפירות שלו ולפרצופים שלו. כי אתה מפחד מהבן שלך. כי נראה לך שזה שאתה דופק תראש איתו ומעשן איתו ג׳וינט עושה אותך אבא סבבה. אז אתה לא אבא ובטח לא סבבה, אתה סתם אפס שלא ראוי לגדל ילדים.
    אם את עסוקה כל הזמן בלסדר לבן שלך את המציאות ׳כי ככה הוא רגיל׳, ׳כי קשה לו׳, ׳כי הוא לא אוהב שאומרים לו מה לעשות׳, ׳כי יש לה פתיל קצר אל תעצבני אותה׳, ׳כי אבא שלה ואני מתגרשים בגלל זה היא ככה׳ (התגרשתם כבר לפני עשר שנים, איך זה קשור עכשיו), ויש עוד המון ׳כי׳, ויש עוד המון ׳סיבות׳ ועוד המון ׳הצדקות׳.
    קצת התבלבלתם, הורים. האחריות והחובה על חינוך ילדכם שלכם, שלכם בלבד היא, ומוטלת עליכם. ואם תמשיכו לסדר לילדים שלכם את המציאות, במקום ללמד את הילדים שלכם להתמודד עם המציאות, תגדלו ילדים חלשים, חסרי יכולת התמודדות והבנת סיטואציות חברתיות, חסרי אמביציה ונטולי שאיפות, קושי בדחיית סיפוקים, מתוסכלים ואלימים.
    אז אל תדברו איתי עכשיו על הלם, שוק ותדהמה. הילדים האלה שמסתובבים שם בכנרת הם הילדים שלכם. של הורים ששכחו להיות הורים כי קל יותר להיות חברים. של הורים שמפחדים להגיד לילדים שלהם לא. של הורים שמגדלים נסיכים ונסיכות שהכל מגיע להם.
    לכל אחד ואחת מאיתנו סיפור חיים אחר. אצל חלקנו הוא קשה ומורכב יותר ואצל חלקנו פשוט יותר, אולם לכולנו סיפור חיים. וסיפור החיים הזה צריך למנף אותנו למעלה, לעשיה, ללמידה, לשאיפה ולהתפתחות. כשאנחנו משתמשים בסיפור החיים שלנו כדי להצדיק ולתרץ את הכשלונות, את הבעיות, את הקשיים, כאן שגינו. זו דרך שתביא אותנו רק למקום אחד, למקום של ייאוש, תסכול ואי לקיחת אחריות. למקום תמידי של קורבנות.
    אז הורים יקרים, הילדים האלה בכנרת, הם אותם הילדים שמלונות בארץ ובחוץ לארץ לא מוכנים לקבל בעקבות מקרי ונדליזם. אלו הם הילדים שלכם. דמכם זורם בגופם. קחו אחריות. למדו אותם דרך ארץ והשכלה. בסדר הזה בדיוק. גדלו נינג׳ות ולא נסיכות, גדלו לוחמים ולוחמות ולא משתמטים ומשתמטות. גדלו בני אדם ולא בהמות.
    אז אל תדברו איתי עכשיו על שוק, הלם, בושה ותדהמה.

  21. תודה לאיתי ורד.אני כסבתא חיה לא מאמינה למקרא עיני.אני באמת כרגע מודה לאל שאין חי עדיין נכדים בגיל המתאים להגיע לסיוט הזה.אני חושבת שלא היינו חברים של ילדנו אלא היינו הורים.עשינו הכל כדי לתת להם כלים להבין בין טוב לרע,נתנו דוגמא אישית,אמרנו וביקרנו,וחזרנו על דברים פעמים רבות.גם עשינו הכל כדי לדעת באמת מה קורה עם הילדים ולא נרתענו מחיטוטים ו"חפירות",אבל אני מדגישה דוגמא אישית למופת,כולל אחריות ועמידה בהבטחות.

    • הפכתם את המורים בבי"ס לבייביסיטר, עכשיו אתם רוצים שהשוטרים יהיו הגננת של הילדים שלכם?

      אז בשביל מה עשיתם אותם? "השם ידאג"? אתם שמראים להם כיצד להתנהג כאשר אתם צועקים על המורה שלהם (שלא העבירה אותם כי הם לא למדו), אתם שמבזים ומתעמרים בנותני שירות, שמקללים והולכים מכות על חניה "כי אסור לצאת פראייר!" – מה ציפיתם שהם ילמדו? אתם, שלא יכולים לשים לילדים שלכם גבולות, כי הם "הנסיכים" שלכם והכל מותר להם, זורקים עליהם כסף ומותגים רק שיעזבו אתכם בשקט לעיסוקים שלכם כי למי יש ז*ן לשבת ולהסביר לילד את ההבדל בין טוב לרע וללמד אותו על אחריות ושמעשים גוררים אחריהם תוצאות ומחיר אישי.

      תסלחו לי, חתולה ברחוב דואגת לילדים שלה יותר. מלמדת אותם לנקות את עצמם, לטפס על עצים,לצוד ולהיזהר מסכנות. חתלתול שאינו מצליח ללמוד זאת – אינו שורד, קוראים לזה "ברירה טבעית". אתם רק משריצים ילדים "כי זה שמחה" וזורקים אותם על הגננת התורנית יחד עם האחריות ההורית שלכם ומגבים רק את הילד.
      הנערים הללו שטבעו, הם בדיוק ההתממשות של הברירה הטבעית, וזאת בעולם המודרני הכל כך מוגן ועטוף צמר גפן של ישראל 2017 – לא של לונדון 1217, שבה 2/3 מהילדים לא זכו להגיע לגיל אותם נערים.
      זאת כבר לא ברירה טבעית – זה כבר "פרס דרווין".

      אבל תמשיכו, הורים יקרים. תצעדו לכנסת ותדרשו להקים כוח משטרתי שיעשה להם בייביסיטר בזמן שהם עושים קאראחאנות בכינרת. אולי גם תדרשו גננת ממשרד החוץ שתלווה אותם בחינגה הבאה ב"איה נאפה". רק אל תיקחו חלילה אחריות…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s