אתמול נחתה בחצר שלי חללית עם חייזרים

אתמול בצהריים שמעתי רעש, והכלב נבח בטירוף. כשיצאתי מהדלת של המרפסת ראיתי חללית לא גדולה במיוחד. היא הייתה כסופה, בגובה של כ- 2 מטרים ובקוטר דומה. קצת כמו חבית גדולה. מן החלק התחתון שלה בקע אור כחול ירוק זרחני, כנראה ממנוע שלא מוכר לאנושות. דלת שלא הבחנתי בקיומה נפתחה, ומתוכה יצאו 4 חייזרים, כ"א בגובה של כ- 40 ס"מ, עם ראש, ידיים ורגליים. דומים לנו, אבל שונים. הראש היה גדול יחסית לגוף, הידיים ארוכות במיוחד. שלושה מהם התחילו לחפור בחצר, מעבירים את פיסות הבוץ והצמחים שליקטו למעין מבחנות שזהרו בצבע מוזר. נראה היה שהם אוספים דגימות קרקע. הרביעי עמד וצפה סביב. הם שהו על הקרקע כ – 15 דקות ואז נכנסו לחללית, הדלת נעלמה, נשמע אותו רעש מוזר ששמעתי בהתחלה, והחללית המריאה.

אף עיתון או אתר אינטרנט שמכבדים את עצמם לא יעזו לפרסם את הסיפור הזה. לאדם הסביר די ברור שמדובר בפייק ניוז. לא נראה כתבה עם כותרת גדולה "חייזרים במושב בשרון", ואפילו אם אכתוב טור דעה שמספר את חווית החייזרים האישית שלי, כל עורך מדור דעות שפוי יגלגל אותי מכל המדרגות. אם כבר יפרסמו, זה יהיה על תקן קוריוז, כתבה שהיא בדיחה עם הרבה סימני שאלה על הסיפור ועל שפיותי. הגיוני. אין שום הוכחה לנחיתה של החללית בחצר, וככל הידוע למדע אין בכלל הוכחה לקיומם של חייזרים. אני כמובן יכולתי לטעון בלהט שזהו לא הביקור הראשון של חייזרים בכדור הארץ ושאני מסתמך על "תקדימים היסטוריים" כמו התרסקות העב"מ ליד העיירה רוזוול בארה"ב, ב – 8.7.1947, או האירוע ב- 21.6.47 באי מאורי, שבו 2 שוטרים דיווחו על 6 גופים דומים לאלו שאני ראיתי בגינה שלי שריחפו מעליהם בשמיים. אלא שגם ה"הוכחות" מעולם לא היו הוכחות באמת. מי שמאמין לסיפורי הבדים הללו טוען שהממשל האמריקני עבד קשה כדי להסתיר את הראיות מאותם אירועים, וזו בדיוק טיבה של קונספירציה. היא תמיד תכלול טענות על ממשל שמסתיר או בכירים נעלמים עם כוונות זדון, הרבה פרטים שמראים לכאורה על בקיאות וידע, והסתמכות על מקורות מפוקפקים.

למרות זאת, אפשר למצוא לאחרונה דווקא בעיתונות הממוסדת מאמרים שנוגעים בעולמות ההזויים של הקונספירציה. מתנגדי חיסונים שמסבירים מדוע לא יחסנו את עצמם ואת ילדיהם לקורונה על סמך תחושות בטן ולא על סמך עובדות מדעיות או תומכי טראמפ שהאמינו עד הרגע האחרון שלמרות ההפסד ופסיקות בית המשפט הוא יושבע לנשיא. לא ברור מה עובר על עורכי המדורים שמפרסמים את המאמרים האלו. כלי תקשורת צריך לשאוף שיוצגו בו מגוון של דעות, אלא שיש הבדל בין פלורליזם למתן במה לשקרים ותיאוריות קונספירציה.

לפני כשנתיים ביקשו ממני במערכת לעשות כתבה על האנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח. ביקשו כתבה מצחיקה על התופעה והטיפוסים ובלי יותר מדי הסברים מדעיים, משהו קליל ונחמד לסיום המהדורה. התחלנו לצלם. פגשתי שניים מהגאונים האלה בעזריאלי, והם התלהבו לגלות שהמבנה של הגג בקניון דומה למבנה של העולם, כולל ההרים הגבוהים בקצה שחוסמים אותנו מליפול לתהום. במשך שעתיים של צילומים, נאלצתי לשמוע אותם מלהגים שטות אחרי שטות, טמטום אחרי טמטום. הם הדפו בנפנוף מזלזל כל עובדה מבוססת שמאחוריה מאות שנים של מחקר מדעי בקשקשת והסתמכות על אלוהים וקיירי אירוויניג, לאו דווקא בסדר הזה. קופרניקוס? גלילאו? ניוטון? איינשטיין? הצחקתם אותם. הכל מזימה כדי לשלוט בתודעה שלנו. הרי ברור שנאסא ביימו את הנחיתה על הירח. כשסיימנו נכנסתי לאוטו, וישבתי כמה דקות בשקט, מסדר לעצמי את המחשבות. התקשרתי לעורכת, ואמרתי שאסור לנו לעשות את הכתבה הזאת. לא כך. כלומר, אם רוצים לדבר על התופעה הזאת אז אפשר לעשות כתבה רצינית, כדי שאנשים ידעו שיש תופעה הזויה כזאת, אבל להדגיש שהם טועים. זה לא יהיה נכון לתת להם להפיץ את השקרים שלהם וכתבה מצחיקה תתן לשקרים שלהם במה. 99 מתוך מאה צופים יצחקו או יכעסו, אבל אחד יצטרף, וכשמאות אלפי אנשים צופים בתכנית, הבודדים הופכים למאסה ונוצרים מאות מפיצי שקרים. האנשים האלה מערערים על עובדות מדעיות, על האמת. בארצות הברית יש 2 מיליון מטורללים כאלה שמאמינים שכדור הארץ שטוח. בארץ מדובר בפחות מ- 1,000 – תופעה איזוטרית מדי מכדי לקבל חשיפה בבמה מרכזית, וכתבה תפיץ את בשורת השקר. לשמחתי, העמדה שלי התקבלה. יום הצילום השני בוטל, וכתבה מעולם לא שודרה.

אין כאן קריאה לצנזורה. ההפך, אין תופעה או נושא שלא ראוי לדווח עליהם. השאלה היא המסגור, התימוכין ובעיקר – העובדות. חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא פחות ממנו האמת, ואנחנו בעידן שבו יש לעיתים התנגשות בין השניים ובהתנגשות הזאת האמת קודמת. העובדות צריכות לקבל את קדמת הבמה, לא השקרים והקונספירציות בשם חופש הביטוי. כתבה או מאמר דעה הם לגיטימיים כשנטען בהם שדונלד טראמפ היה נשיא נהדר שעשה חסד מדהים עם ישראל כשהעביר את השגרירות לירושלים, חיסל את קאסם סולימאני ונתן חסות להסכמי השלום עם נסיכויות המפרץ או סתם כי התסרוקת שלו נהדרת. כתבה תהיה לא לגיטימית אם תטען שטראמפ חייב להיות נשיא כי בכירי הדמוקרטים מנהלים רשת פדופיליה ממרתף של פיצריה, ושמכונות ההצבעה בבחירות זייפו את התוצאה לרעתו. חשוב להביא לידיעת הציבור שיש כאלו טענות קונספירטיביות, אלא שהן צריכות להיות מוצגות כקונספירציה.

אלא שאז עולה השאלה – מי יחליט מה נכון ומה לא. גם אמת היא לעיתים בעיני המתבונן, ואין נוסחת פלא לקביעת האמת, לכן חופש הביטוי וריבוי הדעות חשובים כל כך. מקובל היה לומר, ובצדק, שברגע שמתחילים למנוע מאנשים להתבטא מגיעים ל"מדרון חלקלק" שסופו בסתימת פיות ולכן עדיף לפרסם הכל והקהל ישפוט. אלא שניסיון ההשתלטות על גבעת הקפיטול הוכיח שהמדרון חלקלק בכיוונים נוספים. אם נותנים לשקרים ולקונספירציות להשתולל, גם אם בשם חופש הביטוי, התוצאה עלולה להיות הרסנית. שלא יהיה ספק, זה היה נסיון הפיכה אלים שלשמחת (כמעט) כולם הסתיים בלא כלום כי היה בדמותו של טראמפ – הזוי, לא מאורגן ולא מתוכנן. אבל זו היתה קריאת אזהרה לעולם לפעול, שהמאבק על האמת חייב לעלות מדרגה.

הרשתות החברתיות התחילו עכשיו, באיחור ניכר להבין את זה. מדובר רק תחילתו של תהליך שסופו עדיין לא ידוע, אבל ברור שהטענה שלהן שמדובר רק בפלטפורמה ללא כל אחריות לתוכן המועבר בהן כבר לא תחזיק מים. באשר לעיתונות המסורתית – ובכן, היא צריכה לחזור לשורשים. בעולם שבו כל אדם יכול בקלות למצוא פלטפורמה לפרסם את דעתו, הנכס הכמעט היחיד שנותר לעיתונות המסורתית אמור להיות האמינות, ההבנה שמה שמתפרסם שם עובר דרך מסננת של ביקורת וחיפוש אחר עובדות. בסיס העבודה העיתונאית הוא הטלת ספק ושאילת שאלות, אבל אלו צריכים להיות מבוססים על עובדות. עריכה אינה צנזורה כפי שיש מי שמתיימרים להציג אותה אלא שגרה מקצועית. אין שום סיבה שעורך ששולח כתב למצוא עובדות נוספות כדי לחזק כתבה, או מחליט שלא לפרסם נושא מסוים כי הטקסט לא מספיק איכותי יקבל מאמר שמבוסס על שקרים ותיאוריות קונספירציה, אלא שבשנים האחרונות אפשר היה למצוא כאלה. יש כמה סיבות לכך: התחרות בין כלי התקשורת מורידה את הרמה, הניסיון להתחרות ברשתות החברתיות ולייבא חומרים שמסתובבים בהן, וגם – הטענות, בעיקר מימין, שחייבים "לאזן" ולתת במה לציבורים שלכאורה מופלים. האיזון חשוב, והכרחי שכל דעה תקבל את הייצוג שלה, אבל לא על חשבון האמת.

תיאוריות קונספרציה הן לא המצאה חדשה, אלא שעכשיו היכולת להפיץ אותן בשילוב מנהיגים מסוגו של טראמפ גרמו לאינפלציה קשה בתחום. המאבק למען האמת ונגד השקרים והקונספירציות לא יצליח אם ישאר רק ברמת הרשתות החברתיות והעיתונות. מי שמפיץ שקרים צריך לשלם על כך. לא רק כפי שטראמפ שילם בכהונתו, אלא ממש – להוציא מהכיס. המאבק של חברת דומיניון הוא דוגמה מצוינת לכך (ממליץ לקרוא את מה שכתב רן הרנבו על כך). דומיניון היא חברה שסיפקה מכונות הצבעה אלקטרוניות ל- 28 מדינות בארצות הברית, והואשמה על ידי אנשיו של טראמפ שעובדיה הטו את תוצאות הבחירות. זו בכלל מזימה בינלאומית כי מדובר בחברה של מהגרים מוונצואלה שנשלחו על ידי הוגו צ'אבס. הרשתות החברתיות מלאות בסרטונים "המוכיחים" את הטענה. כמובן שלא היו דברים מעולם, אבל זה לא הפריע לרודי ג'וליאני לחזור על הקשקוש הזה בראיון ולנשיא טראמפ לצייץ את הדברים (בימים שטוויטר נתנו לו לשקר ללא אבחנה). מכיוון שלא רק שמה הטוב של החברה הוכתם, אלא גם מקור הפרנסה של אלפי עובדיה, החליט המנכ"ל להילחם. הוא תובע בבתי משפט את מי ששיקר ומי שנתן במה לשקר. הוא תבע בסכום של 1.3 מיליארד! דולר את עורכת הדין של טראמפ, סידני פאוול, ורשתות טלוויזיה כמו Fox News, ו Newsmax האולטרה ימנית שנתנו במה לשקרים. התגובה היתה מדהימה. פתאום השקרים נעלמו, התאדו. צריך לראות את ההתנצלות של Newsmax כדי להאמין – הם מכחישים את כל הדברים שהם חזרו ושידרו השכם וערב טרום התביעה, על קשרים בין דומיניון למשפחת פלוסי, הארווי ויינשטיין, משפחת קלינטון, הוגו צ'אבס או ממשלת ונצואלה, והם חוזרים ואומרים שלא היו להם כל ראיות להטיה של תוצאות הבחירות (התביעה עדיין קיימת. החברות שידרו את ההתנצלויות כדי לצמצם נזקים).

המאבק לניצחון האמת קיבל בשבועות האחרונים דחיפה עם ניצחונו של ביידן, אבל זהו תהליך שטרם הסתיים, במיוחד ברשתות החברתיות. טראמפ כבר לא נשיא אבל הטראמפיזם עדיין כאן, ולכן זו צריכה להיות השיטה. שיקרת – שילמת. האמת חייבת לנצח, אחרת כל אחד מאיתנו עלול להתעורר ולגלות שחייזרים ביקרו אותו בחצר.