לאחד, ההנרצחים חוזרים בלילה בחלומות. הוא רואה את הפנים שלהם, הם לא עוזבים אותו. הרוצח התבגר. הבין מה עשה, ומתחרט.
אחר, כועס על הבוס הגדול. כשעבריין יושב בכלא ולא פותח את הפה על מי ששלח אותו, הבוס אמור לדאוג לו. לשלם לו לקנטינה בכלא, לדאוג למשפחה, לילדים, להפגין יד רחבה. אם הבוס "מתקמצן" אז הכלא נראה פחות נוח.
השלישי בכלל לא בנוי לכלא. הוא יכול לרצוח, לשחד, לאיים או לדקור, אבל הכלא מפחיד אותו. הוא יעשה הכול כדי לא להגיע לשם.
יש הרבה סיבות למה עבריינים מוכנים להסגיר את שולחיהם, את חבריהם ולהפוך לעדי מדינה. בלי עדי מדינה, כמעט בלתי אפשרי להרשיע עבריינים, במיוחד את ראשי ארגוני הפשע הגדולים. מאז נסיון החיסול של זאב רוזנשטיין שבו נהרגו 3 אזרחים חפים מפשע עשתה המשטרה מאמץ מתמשך למצוא עדי מדינה. זה לא היה פשוט. 12 שנה, אבל מצעד העצורים השבוע הוא תוצאה של גיוס בכיר בארגון של אברג'יל.
ועוד הערה: גם לפרשה הזאת שורבב שמם של רונאל פישר ורות דוד. אם למישהו היה ספק עד כמה חמורה מעורבותה של דמות משפטית בכירה בשחיתות הנה ההוכחה. בתקופה הקרובה, כל מי שהורשע על ידי דוד, על אחת כמה וכמה בפרשה שבה פישר היה מעורב, ידרוש בחינה מחדש של ההרשעה. גם אם משפטית זהו לא הליך פשוט, הנזק למערכת הצדק כבר נעשה. אם עבריינים כבדים עוד ימצאו את עצמם בחוץ, עוד נתגעגע לנזק תדמיתי בלבד.
https://youtu.be/u_h0nNwb3G4
מאחורי המצלמה - איתי ורד 