מועדון המיליון

מכוניות לא מעניינות אותי. ממש לא. כל עוד יש להן 4 גלגלים, נוח לשבת בהן והמנוע פועל בסדר, לא מטריד אותי כהוא זה אם מדובר במרצדס מזדה או טויוטה. אז איך מצאתי את עצמי יושב בפוזה הזאת – בפורשה 911 קלאסית:

הסיבה פשוטה מאד – האנשים מרתקים אותי. מי הוא האיש שמאחורי ההגה. בתמונה רואים את קותי, שמחליף אחת לשנה וחצי מכונית ספורט אחת בשניה, וקם מוקדם כל שישי בבוקר כדי לטוס בכבישי ישראל. הוא מתעקש שפורשה הוא רכב ספורט נטו, שלא גורם לאנשים לסובב את הראש אחריו ברחוב. מבחינתו, פורשה או חיפושית – אותו דבר. פגשתי גם את גבי, שבסטנדרטים שלו, הפורשה היא כסף קטן. ניסיתי להבין מי האדם שבוחר להשקיע כמעט שלושה מיליון שקלים ברכב, כאשר הוא יכול לנסוע בנוחות לא מבוטלת במכונית שעולה שליש מזה, ועדיין לנסוע ברכב יוקרתי. אפילו סופר יוקרתי. גבי מזמין את המכוניות באופן אישי. במוסך שלו, יש BMW שיוצרה במיוחד בשבילו. יש רק אחת כזאת בעולם. הוא סרב לומר כמה היא עולה. שריטה ברכב כזה, עולה כמו קורולה – 100,000 שקלים.  למה צריך את זה? לנקר עיניים, לראות את העוברים והשבים מסובבים את הראש אחרי המכונית? רעש המנוע? העיצוב? – ומה ההבדל בין מושבי עור תפורים בהתאמה אישית לבין סתם מושבי עור. באותה נשימה, גבי בוחר לגור בשכונה ברמת גן, ולא באיזו שכונת יוקרה, כי הוא רוצה שהבנות שלו יגדלו בסביבה נורמלית. איש חידה. אילנה גור, הפסלת המפורסמת, מודה שאין לה שום מושג במנוע, או כמה כוחות סוס יש לג'יפים שלה, אבל היא תקנה רק את הטוב ביותר שאפשר.

ישראל היא לא אירופה או ארצות הברית, שם אפשר לצאת לכבישים הפתוחים, לתת גז, ובאמת לנצל את היתרונות של מכוניות כאלו. מצד שני, בישראל של היום לקנות דירה עולה פחות מחלק מכלי הרכב שמופיעים בכתבה, ורוב האנשים לא מסוגלים בכלל לקנות דירה. אז למה?

בשביל תשובות – ללחוץ על הקישור לכתבה: http://news.nana10.co.il//Article/?ArticleID=1192203